מילון מושגים בוידאו וקולנוע
64 מושגים · הגדרה, דוגמאות ושיעור מלא לכל מושג
- אור אחוריאור אחורי מאיר את הנושא מאחור, בדרך כלל מעט מלמעלה ומהצד. הוא יוצר קו אור דק סביב הראש והכתפיים ומפריד את האדם מהרקע.
- אור מילויאור מילוי הוא אור חלש יותר שמאיר את הצד הכהה של הנושא, ״ממלא״ את הצללים שאור המפתח יצר, כדי שלא יהיו שחורים מדי.
- אור מפתחאור מפתח הוא האור הראשי והחזק ביותר שמאיר את הנושא בסרטון. הוא קובע מאיפה ״מגיע״ האור בסצנה ואיך ייראו הצללים על הפנים.
- אפקט קולשובאפקט קולשוב הוא התופעה שבה הצופים מבינים שוט לפי השוטים שלידו. אותן פנים יכולות להיראות רעבות, עצובות או מאוהבות — לפי מה שמראים לפניהן או אחריהן.
- אפקטים ממוחשבים (CGI)CGI הם ראשי תיבות באנגלית של ״דימויים שנוצרו במחשב״. אלה אפקטים חזותיים — יצורים, פיצוצים, חלליות, ערים שלמות — שנבנים במחשב ומשולבים בצילומים אמיתיים או יוצרים סרט שלם.
- בי־רולבי־רול הוא שוטים משלימים שמראים את מה שמדברים עליו — המקום, הידיים, החפצים, האנשים בפעולה. משלבים אותם מעל הדיבור כדי להמחיש ולכסות חיתוכים.
- במאיהבמאי הוא מי שמחליט איך הסרט ייראה, יישמע וירגיש. הוא מוביל את השחקנים ואת הצוות, ומתרגם את התסריט לסרט.
- ג׳אמפ קאטג׳אמפ קאט הוא חיתוך בין שני רגעים מאותו שוט, או משני שוטים כמעט זהים, כך שהדמות או החפץ ״קופצים״ פתאום במקום. הוא בולט, ולכן משתמשים בו בכוונה.
- דולידולי הוא תנועת מצלמה שבה המצלמה כולה זזה במרחב — מתקרבת, מתרחקת או נוסעת לצד הנושא. השם בא מהעגלה, ״דולי״, שעליה הניחו את המצלמה.
- הילוך איטיהילוך איטי הוא סרטון שבו הזמן נראה זורם לאט יותר מבמציאות. יוצרים אותו כשמצלמים הרבה פריימים בשנייה ומציגים אותם בקצב רגיל.
- הסכמה לצילום ולפרסוםהסכמה היא רשות ברורה מאדם — ובילדים גם מההורים — לצלם אותו, ובנפרד גם לפרסם את הצילום. לכל אדם יש זכות להחליט על התמונות והסרטונים שלו.
- התמדת הראייההתמדת הראייה היא הרעיון שהעין ״שומרת״ תמונה לשבריר שנייה אחרי שהיא נעלמת. במשך שנים הסבירו בעזרתו למה סרט נראה זז, אבל היום יודעים שזה רק חלק מהתשובה.
- וידאו אנכיוידאו אנכי הוא סרטון שמצולם כשהטלפון מוחזק לאורך, במסגרת גבוהה וצרה — בדרך כלל ביחס 9:16. הוא ממלא את כל המסך כשצופים בו בטלפון שמוחזק כרגיל.
- ז׳אנר קולנועיז׳אנר הוא סוג של סרט, עם כללים, נושאים ואווירה שהצופים מכירים מראש. קומדיה, דרמה, הרפתקאות, מדע בדיוני, פנטזיה, מחזמר ותיעודי הם ז׳אנרים מוכרים.
- זואטרופזואטרופ הוא צעצוע אופטי מהמאה ה־19: תוף מסתובב עם חריצים בדפנות ורצועת ציורים בפנים. כשמסובבים אותו ומציצים דרך החריצים, הציורים נראים זזים.
- זווית גבוההזווית גבוהה היא צילום שבו המצלמה נמצאת מעל הנושא ומכוונת כלפי מטה. הדמות נראית קטנה יותר, חלשה, בודדה או פגיעה.
- זווית מוטה (הולנדית)זווית מוטה, שנקראת גם ״זווית הולנדית״, היא שוט שבו המצלמה מוטה הצידה, כך שקו האופק והקירות נראים עקומים. היא יוצרת תחושה של חוסר יציבות ומתח.
- זווית נמוכהזווית נמוכה היא צילום שבו המצלמה נמצאת מתחת לנושא ומכוונת כלפי מעלה. הדמות נראית גבוהה, חזקה, בטוחה בעצמה — ולפעמים מאיימת.
- חוק 180 המעלותחוק 180 המעלות הוא כלל צילום לשיחות: מדמיינים קו ישר בין שני אנשים שמדברים, ומשאירים את המצלמה תמיד באותו צד של הקו. כך כיווני המבט שלהם נשארים ברורים.
- חיתוך (קאט)חיתוך, או קאט, הוא המעבר הפשוט ביותר בין שני שוטים: שוט אחד נגמר, והבא מתחיל מיד. רוב המעברים בסרטים הם חיתוכים, והצופה כמעט לא מרגיש בהם.
- טביעת רגל דיגיטליתטביעת רגל דיגיטלית היא כל העקבות שאנחנו משאירים ברשת: סרטונים, תמונות, תגובות, לייקים והודעות. חלק גדול מהם יכול להישאר זמין שנים — גם אחרי שמחקנו.
- טיים־לאפסטיים־לאפס הוא סרטון שמראה אירוע ארוך בזמן קצר מאוד. מצלמים תמונה אחת כל כמה שניות או דקות, ומציגים את כולן ברצף מהיר.
- טילטטילט הוא תנועת מצלמה שבה המצלמה מוטה למעלה או למטה, בזמן שהיא נשארת באותו מקום — כמו שמרימים או מורידים את הראש.
- יחס גובה־רוחביחס גובה־רוחב (aspect ratio) מתאר את צורת המסגרת של תמונה או סרטון: כמה היא רחבה ביחס לגובה שלה. למשל 16:9 פירושו 16 יחידות רוחב על כל 9 יחידות גובה.
- לכידת תנועהלכידת תנועה היא טכנולוגיה שמעבירה את התנועות של שחקן אמיתי לדמות ממוחשבת. השחקן לובש חליפה עם סימנים קטנים, ומצלמות מיוחדות עוקבות אחרי כל תנועה.
- מבט ציפורמבט ציפור הוא שוט שבו המצלמה נמצאת ישר מעל הנושא ומכוונת ממש למטה, כמו ציפור שעפה מעל ומסתכלת על הקרקע. העולם נראה כמו מפה.
- מונטאז׳מונטאז׳ הוא רצף של שוטים קצרים, בדרך כלל עם מוזיקה, שמספר תהליך ארוך בזמן קצר — אימון, הכנה למסיבה, טיול שלם או שינוי לאורך שנים.
- מידע מזהה בסרטוןמידע מזהה הוא כל פרט בסרטון שיכול לגלות לזרים מי אתם, איפה אתם גרים, לומדים או נמצאים עכשיו — שם מלא, סמל בית ספר, שלט רחוב, מספר בית, נוף מהחלון, או מיקום ששמור בקובץ.
- מייצבמייצב הוא מכשיר או מערכת שמונעים מהמצלמה לרעוד בזמן תנועה, כדי שהסרטון ייראה חלק. יש מייצבים מכניים שמחזיקים את המצלמה, ויש ייצוב שמובנה בתוך המצלמה או הטלפון.
- מיקרופון דשמיקרופון דש, שנקרא גם ״לבלייר״, הוא מיקרופון זעיר שמצמידים לבגד של הדובר, בדרך כלל בגובה החזה. כי הוא קרוב מאוד לפה, הוא מקליט דיבור ברור גם במקום רועש.
- מיקרופון כיוונימיקרופון כיווני, שנקרא גם ״שוטגאן״, הוא מיקרופון ארוך וצר שקולט בעיקר את מה שנמצא ישר מולו ומחליש קולות שמגיעים מהצדדים ומאחור.
- מסך ירוק (כרומה קי)מסך ירוק הוא רקע בצבע ירוק אחיד שמצלמים מולו, כדי שבעריכה אפשר יהיה ״למחוק״ את הירוק ולשים במקומו כל רקע אחר. השיטה נקראת כרומה קי — ״מפתח צבע״.
- מעברמעבר הוא הדרך שבה שוט אחד מתחלף בשוט הבא. החיתוך הוא המעבר הפשוט ביותר, ויש גם מעברים רכים כמו התמוססות (דיזולב) והחשכה (פייד).
- מפיקהמפיק הוא מי שדואג שהסרט בכלל ייעשה: מגייס כסף, מוצא אנשים ומקומות, מתכנן לוח זמנים ופותר בעיות — מהרעיון ועד שהסרט מגיע לקהל.
- סאונד אווירהסאונד אווירה הוא הקולות של המקום עצמו — ציוץ ציפורים בפארק, המולה בשוק, גלים בחוף או זמזום של מקרר. הוא גורם לצופה להרגיש שהוא באמת נמצא שם.
- סטופ מושןסטופ מושן היא שיטת אנימציה שבה מצלמים חפצים אמיתיים — בובות, צעצועים, פלסטלינה או נייר — תמונה אחרי תמונה, ומזיזים אותם מעט בין כל צילום. כשמציגים את התמונות ברצף, החפצים נראים זזים לבד.
- סטוריבורדסטוריבורד הוא סדרה של ציורים בריבועים, כמו קומיקס, שמראה מראש כל שוט בסרט. מתחת לכל ציור כותבים מה קורה, מה שומעים ואיזה שוט זה.
- ספר דפדוףספר דפדוף הוא חוברת קטנה שבכל דף שלה ציור או תמונה שונים מעט מהקודמים. כשמדפדפים מהר בדפים, הציור נראה זז — כמו סרט קטן על נייר.
- סרט אילםסרט אילם הוא סרט בלי דיבור מוקלט. בשלושים השנים הראשונות של הקולנוע כמעט כל הסרטים היו כאלה, והסיפור סופר בעזרת תמונות, הבעות פנים וכרטיסי כתוביות.
- סרט מדברסרט מדבר הוא סרט שבו הדיבור והשירה מוקלטים ומסונכרנים עם התמונה, כך שהשפתיים של השחקנים זזות יחד עם הקול. המעבר מסרטים אילמים לסרטים מדברים קרה בסוף שנות ה־20.
- סרט תיעודיסרט תיעודי מצלם את המציאות: אנשים אמיתיים, אירועים שקרו ומקומות קיימים. הוא מספר סיפור אמיתי, לעיתים בעזרת ראיונות, צילומים מהשטח, ארכיון וקריינות.
- פאןפאן הוא תנועת מצלמה שבה המצלמה מסתובבת ימינה או שמאלה, בזמן שהיא נשארת באותו מקום — כמו שמסובבים את הראש כדי להסתכל מצד לצד.
- פוליפולי הוא הקלטה מחדש באולפן של קולות קטנים שקורים בסרט — צעדים, דלתות, רשרוש בגדים, כוסות שנוקשות. השם בא מג׳ק פולי, איש סאונד אמריקני שפיתח את השיטה בתחילת עידן הסרט המדבר.
- פסקולפסקול הוא המוזיקה של הסרט — לחנים שהולחנו במיוחד בשבילו ושירים שנבחרו לו. במובן רחב יותר, המילה מתארת את כל הסאונד של הסרט.
- פרייםפריים הוא תמונה דוממת אחת מתוך הרבה תמונות שמרכיבות סרט או סרטון. כשהפריימים מוצגים מהר זה אחר זה, אנחנו רואים תנועה.
- ציר זמןציר זמן הוא החלק המרכזי בכל תוכנת עריכה: פס ארוך שבו מניחים את הקטעים זה אחרי זה לפי הזמן. מעליו ומתחתיו יש שכבות של כותרות, תמונות וסאונד.
- צלם ראשי (מנהל צילום)הצלם הראשי, שנקרא גם ״מנהל הצילום״, אחראי למראה של כל שוט בסרט: התאורה, העדשות, תנועות המצלמה, המסגור והצבע. הוא הופך את החזון של הבמאי לתמונה.
- קינטוסקופהקינטוסקופ היה מכשיר צפייה בסרטים מתחילת שנות ה־90 של המאה ה־19, שפותח במעבדה של הממציא האמריקני תומאס אדיסון. אדם אחד הציץ דרך חור בארגז וצפה בסרטון קצר.
- קינמטוגרףהקינמטוגרף היה מכשיר של האחים הצרפתים אוגוסט ולואי לומייר, שגם צילם סרטים וגם הקרין אותם על מסך גדול. ממנו באה המילה ״קולנוע״ בשפות רבות: סינמה.
- קלאפרקלאפר הוא לוח קטן עם מקל מתקפל, שמחזיקים מול המצלמה בתחילת כל צילום ומקישים בו. כתובים עליו מספר הסצנה, מספר השוט ומספר הניסיון.
- קליימיישןקליימיישן הוא סטופ מושן עם דמויות מפלסטלינה או מחימר. השם הוא צירוף של המילים האנגליות ״חימר״ ו״אנימציה״.
- קצב פריימים (fps)קצב פריימים הוא מספר התמונות שמצלמים או מציגים בכל שנייה של וידאו. מסמנים אותו fps — frames per second, ״פריימים בשנייה״.
- קריינותקריינות היא קול שמספר או מסביר מחוץ לתמונה, בלי שרואים את מי שמדבר. היא נפוצה בסרטים תיעודיים, בסרטוני הסבר, ולפעמים גם בסרטים עלילתיים שבהם הגיבור ״מספר״ את הסיפור.
- רזולוציית וידאורזולוציית וידאו היא מספר הפיקסלים בכל פריים — כמה ברוחב וכמה בגובה. ככל שיש יותר פיקסלים, התמונה מפורטת יותר, וגם הקובץ גדול יותר.
- רשימת שוטיםרשימת שוטים היא טבלה שמפרטת את כל השוטים שצריך לצלם: מספר, מקום, גודל שוט, מי משתתף ומה צריך. היא עוזרת לארגן את יום הצילום ולא לשכוח כלום.
- שוט בינונישוט בינוני מראה אדם בערך מהמותניים ומעלה. זה הגודל שבו אנחנו רואים אנשים כשאנחנו מדברים איתם, ולכן הוא מרגיש טבעי ונוח לצופה.
- שוט מעל הכתףשוט מעל הכתף מצלם אדם מאחורי הכתף והראש של מי שמדבר איתו. בקצה המסגרת רואים חלק מהגב או מהראש של השני, ובמרכז — את פני הדובר.
- שוט נקודת מבטשוט נקודת מבט מראה את העולם בדיוק כפי שדמות רואה אותו, מגובה העיניים שלה ומהמקום שבו היא עומדת. הצופה ״נכנס לנעליים״ של הדמות.
- שוט רחבשוט רחב מראה את כל הדמות מכף רגל ועד ראש, יחד עם הרבה מהסביבה שלה. הוא עונה לצופה על השאלה ״איפה אנחנו ומי נמצא כאן?״.
- תאורת שלוש נקודותתאורת שלוש נקודות היא השיטה הקלאסית להאיר אדם בסרטון: אור מפתח חזק מצד אחד, אור מילוי חלש מהצד השני, ואור אחורי שמפריד את האדם מהרקע.
- תיקון צבעתיקון צבע הוא שלב בעריכה שבו משנים את הבהירות, הניגודיות והצבעים של השוטים — קודם כדי שכולם ייראו תואמים, ואחר כך כדי לתת לסרט ״מראה״ ואווירה.
- תסריטתסריט הוא הטקסט הכתוב של סרט: הסצנות לפי הסדר, מה רואים בכל אחת מהן, ומה הדמויות אומרות. הוא התוכנית שכל הצוות עובד לפיה.
- תקריב (קלוז־אפ)תקריב, או קלוז־אפ, הוא שוט שממלא את המסגרת בפנים של אדם או בחפץ אחד. הוא מראה כל פרט קטן — חיוך, דמעה, מבט — ולכן הוא השוט של הרגש.
- תקריב קיצוניתקריב קיצוני הוא שוט קרוב מאוד, שמראה רק פרט קטן: רק העיניים, רק שפתיים, רק אצבע על כפתור או רק מחוגי שעון. הוא יוצר מתח ומדגיש פרט חשוב.
במילון הזה מוסברים המושגים החשובים בוידאו וקולנוע, כל אחד בעמוד משלו: הגדרה קצרה, הסבר, דוגמאות, טיפ לזכירה ושאלות קצרות לבדיקה. מכל מושג יש קישור לשיעור המלא שבו הוא נלמד.
שווה להסתכל גם על וידאו וקולנוע, ולומדים.