בסרטים רבים יש ״מונטאז׳ אימון״: הגיבורה מתאמנת שוב ושוב, נכשלת, מתחילה מחדש ובסוף מצליחה — הכול בדקה אחת עם שיר. הצופה מבין שעברו שבועות, בלי לראות כל יום.
מונטאז׳ טוב בנוי כמו סיפור קטן: התחלה, התקדמות וסוף. השוטים בו קצרים, לרוב שנייה עד שלוש, והחיתוכים מתאימים לקצב המוזיקה. ככה הצופה ״מרגיש״ את הזמן עובר.
למילה ״מונטאז׳״ יש עוד משמעות: בשפות רבות, ובמיוחד בצרפתית ובתיאוריה של קולנוענים סובייטים לפני כמאה שנה, זה פשוט ״עריכה״ — הרכבה של שוטים זה לצד זה כדי ליצור משמעות חדשה.

