בהתמוססות, שנקראת גם דיזולב, שוט אחד נעלם לאט בזמן שהבא מופיע, ולרגע רואים את שניהם. לעיתים קרובות זה מסמן שעבר זמן, או מחבר בין שני רעיונות דומים. בהחשכה, פייד, התמונה הולכת ונעשית שחורה (או לבנה) — סימן לסוף של פרק או של הסרט, או להתחלה כשהיא ״נפתחת״ מהשחור.
יש גם מעברים מיוחדים: ״וייפ״ שבו שוט אחד ״מוחק״ את הקודם בקו שזז, ומעברים שמסתובבים, מתפוצצים או מתקפלים. תוכנות עריכה מציעות עשרות כאלה.
עורכים מקצועיים משתמשים במעברים מיוחדים מעט מאוד. מעבר שמושך תשומת לב לעצמו מסיח את הדעת מהסיפור. כלל טוב: חיתוך כמעט תמיד, התמוססות כשעובר זמן, והחשכה בסוף.