השם באנגלית פירושו ״עצור־תנועה״: עוצרים, מזיזים, מצלמים. אנימטורים מקצועיים מצלמים לעיתים 24 תמונות לכל שנייה של סרט, אבל לרוב מצלמים כל תנוחה פעמיים ומציגים 12 תנוחות שונות בשנייה. בסרטים ארוכים בשיטה הזאת, צוות שלם עובד שנים, ובכל יום עבודה מצלמים לפעמים רק כמה שניות.
למתחילים מספיקות 10–12 תמונות לשנייה. הסוד הוא יציבות: המצלמה מקובעת, הבמה לא זזה, והאור קבוע ממנורה — לא מחלון, כי אור השמש משתנה ויוצר הבהובים.
סטופ מושן מתאים מאוד לילדים: לא צריך לדעת לצייר, ואפשר להשתמש בכל מה שיש בבית. קוביות בנייה, גרביים, פירות או גזרי נייר — כולם יכולים להיות שחקנים.

