בקולנוע נהוג קצב של 24 פריימים בשנייה מאז עידן הסרט המדבר. בשידורי טלוויזיה במדינות שבהן רשת החשמל פועלת ב־50 הרץ, כמו ישראל ורוב אירופה, נהוג 25, ובטלפונים ובמשחקי מחשב נפוצים 30 ו־60.
הקצב משפיע על התחושה. ב־24 התנועה נראית ״קולנועית״ עם מעט טשטוש; ב־60 היא חלקה וחדה מאוד, מתאים לספורט. סרטים אילמים צולמו לרוב בקצב איטי יותר, ולכן כשמקרינים אותם היום מהר הם נראים מקפצים.
קצב פריימים גבוה מאפשר גם הילוך איטי: מצלמים 120 פריימים בשנייה ומציגים אותם ב־30, וכל שנייה נמתחת לארבע. העיקר בסרטון אחד הוא לבחור קצב ולהישאר איתו.