בטלוויזיות ישנות היה נהוג 4:3 — מסגרת כמעט ריבועית. היום רוב המסכים הם 16:9, מלבן רחב. בקולנוע נפוצות מסגרות רחבות עוד יותר, ולכן כשצופים בסרט כזה בטלוויזיה רואים לפעמים פסים שחורים למעלה ולמטה.
בטלפון שמוחזק לאורך מצלמים 9:16 — אותו מלבן, רק עומד. יש גם מסגרת ריבועית, 1:1. כל צורה מתאימה למשהו אחר: רחבה לנוף ולקבוצה, אנכית לאדם אחד שמדבר, ריבועית לחפץ אחד.
כדאי לבחור את היחס לפני שמצלמים, לפי המקום שבו יצפו בסרטון. אם משנים אותו אחר כך, חייבים לחתוך חלק מהתמונה או להוסיף פסים בצדדים.

