חוק 180 המעלות הוא כלל צילום לשיחות: מדמיינים קו ישר בין שני אנשים שמדברים, ומשאירים את המצלמה תמיד באותו צד של הקו. כך כיווני המבט שלהם נשארים ברורים.
אם נועה יושבת משמאל ודניאל מימין, וכל השוטים מצולמים מאותו צד של הקו, נועה תמיד תסתכל ימינה על המסך ודניאל תמיד שמאלה. הצופה מבין מיד שהם מסתכלים זה על זה.
אם המצלמה ״קופצת״ לצד השני של הקו, פתאום שניהם נראים מסתכלים לאותו כיוון — והצופה מתבלבל: האם הם החליפו מקומות? עם מי הם מדברים? השם בא מכך שהמצלמה יכולה לנוע בחצי מעגל, 180 מעלות, בצד אחד של הקו.
אפשר לעבור את הקו — אבל בכוונה ובצורה שהצופה רואה: המצלמה נעה לאט לצד השני בתוך שוט אחד, או שמכניסים שוט רחב שמראה מחדש איפה כולם. אותו כלל עובד גם בתנועה: מכונית שנוסעת ימינה צריכה להמשיך ימינה בשוט הבא.
💡 איך זוכרים? קו בין הדוברים — המצלמה נשארת בצד אחד.
