שוט מעל הכתף מצלם אדם מאחורי הכתף והראש של מי שמדבר איתו. בקצה המסגרת רואים חלק מהגב או מהראש של השני, ובמרכז — את פני הדובר.
כשמצלמים שיחה בין שניים, מצלמים בדרך כלל שוט מעל הכתף לכל צד: פעם מעל הכתף של נועה אל דניאל, ופעם מעל הכתף של דניאל אל נועה. בעריכה עוברים ביניהם לפי מי שמדבר.
השוט הזה מכניס את הצופה ״לתוך״ השיחה, ומזכיר כל הזמן ששני האנשים נמצאים יחד באותו מקום. הכתף בקצה המסגרת גם נותנת עומק לתמונה.
כדי ששני השוטים יתאימו, שומרים על חוק 180 המעלות: המצלמה נשארת בצד אחד של הקו שבין שני הדוברים. כך נועה תמיד מסתכלת לכיוון אחד ודניאל לכיוון השני.
חוק 180 המעלות הוא כלל צילום לשיחות: מדמיינים קו ישר בין שני אנשים שמדברים, ומשאירים את המצלמה תמיד באותו צד של הקו. כך כיווני המבט שלהם נשארים ברורים.