השחקן מתנועע בחלל מיוחד שמוקף מצלמות. המחשב מזהה איפה כל סימן נמצא בכל רגע, ובונה ממנו ״שלד״ נע. אחר כך מלבישים על השלד את הדמות הדיגיטלית — מפלצת, חייזר, בעל חיים או גיבור משחק מחשב.
בגרסה מתקדמת שנקראת ״לכידת הופעה״, מצלמים גם את הפנים — עם נקודות קטנות על העור או מצלמה קטנה מול הפנים — כך שכל חיוך והרמת גבה עוברים לדמות. בזכות זה, דמויות ממוחשבות נראות חיות ומרגשות.
לכידת תנועה משמשת גם בספורט וברפואה: מנתחים איך רץ רץ, איך שחקנית קופצת, או איך מטופל הולך אחרי פציעה. ובמשחקי מחשב רבים, התנועות של הדמויות נלכדו משחקנים ופעלולנים אמיתיים.