הסטוריבורד הופך את התסריט לתמונות. בעזרתו מחליטים לפני הצילום מאיפה תצלם המצלמה, כמה קרוב, ואם היא תזוז. כך ביום הצילום כולם יודעים מה צריך לעשות, וחוסכים הרבה זמן.
לא צריך לדעת לצייר: דמויות של קווים ועיגולים, חיצים שמראים תנועה ומלבן שמסמן את המסגרת מספיקים. מה שחשוב הוא הגודל של השוט והזווית — רחב, בינוני, תקריב, מלמעלה או מלמטה.
סטוריבורד עוזר לגלות בעיות מוקדם: חסר שוט שמראה את המקום, שלושה תקריבים ברצף מבלבלים, או שהדמות פתאום מסתכלת לכיוון הלא נכון. בסרטי אנימציה מכינים סטוריבורד לכל הסרט, וממנו מתחילים לעבוד.