הקינמטוגרף היה קל יחסית לנשיאה, וזה איפשר לאחים לומייר ולצלמים שלהם לצלם ברחובות, בתחנות רכבת ובחופים, בכל רחבי העולם. אותו מכשיר שימש גם כמקרן.
ב־28 בדצמבר 1895 ערכו האחים לומייר הקרנה בתשלום במרתף של בית קפה בפריז, ובה הוצגו כעשרה סרטונים קצרים. רבים רואים בה את יום ההולדת של הקולנוע כמופע לקהל, אף שהיו הקרנות מוקדמות יותר במקומות אחרים.
הסרטונים הראשונים היו שוט אחד ארוך, בלי עריכה ובלי סאונד: פועלים יוצאים ממפעל, רכבת נכנסת לתחנה, משפחה אוכלת ארוחת בוקר. לקהל של אז, עצם התנועה על המסך הייתה פלא.