🧭 עדות ישראל לכיתה ח׳

כשהעם היהודי התפזר בגלות, הוא לא דיבר רק עברית. בכל ארץ אימצו היהודים את שפת המקום, אבל שינו אותה: הכניסו לתוכה מילים עבריות מהתפילה ומהתורה, כתבו אותה באותיות עבריות ושמרו עליה גם כשעברו לארץ אחרת. כך נוצרו שפות יהודיות. שתיים מהמפורסמות שבהן הן יידיש ולאדינו. 🔊

היידיש נולדה לפני כאלף שנה בקהילות היהודיות שלאורך נהר הריין, בגרמניה של היום. הבסיס שלה הוא גרמנית של ימי הביניים, אבל יש בה מילים רבות מעברית ומארמית, ואחר כך, כשהיהודים נדדו מזרחה לפולין, לליטא ולרוסיה, נוספו לה מילים מהשפות הסלאביות. ערב מלחמת העולם השנייה דיברו יידיש יותר מעשרה מיליון בני אדם. נכתבה בה ספרות עשירה: שלום עליכם תיאר את חיי העיירה היהודית בהומור ובחום, ויצחק בשביס זינגר, שכתב ביידיש, זכה בשנת 1978 בפרס נובל לספרות. בשואה נרצחו רוב דוברי היידיש, ועמם נחרב כמעט כל העולם שבו חיה השפה. 🔊

הלאדינו, או ״ספניולית״, היא השפה של צאצאי מגורשי ספרד. בשנת 1492 גורשו היהודים מספרד, ורבים מהם מצאו מקלט באימפריה העות׳מאנית, בערים כמו סלוניקי, איסטנבול ואיזמיר. הם המשיכו לדבר את הספרדית שהביאו איתם, והוסיפו לה מילים מעברית, מטורקית ומיוונית. בלאדינו נשמרו שירי עם ורומנסות עתיקות, ששרים עד היום, ופתגמים רבים. גם קהילות דוברי הלאדינו נפגעו קשות בשואה, ובמיוחד הקהילה הגדולה של סלוניקי. 🔊

בארץ ישראל של תחילת המאה העשרים נבחרה העברית להיות השפה המשותפת, ולשפות הגולה כמעט לא היה מקום. סבים וסבתות רבים דיברו אותן בבית, אבל הילדים ענו להם בעברית. רק לאחר שנים הבינו כמה עושר עלול ללכת לאיבוד. בשנת 1996 הקימה המדינה בחוק שתי רשויות לאומיות, אחת לתרבות היידיש ואחת לתרבות הלאדינו. 🔊

היום יידיש היא עדיין שפת היום־יום בקהילות חרדיות רבות, וסטודנטים בעולם לומדים את שתי השפות באוניברסיטאות. ומי שמקשיב טוב ישמע אותן גם בעברית שלנו: מילים כמו ״פרייר״ ו״שמאטע״ הגיעו אלינו מהיידיש. 🔊