ט״ו בשבט ופורים בעדות השונות

עדות ישראל · לכיתות ד׳–ט׳

כל עם ישראל חוגג את ט״ו בשבט ואת פורים, אבל כל עדה הוסיפה לחגים טעם משלה: סדר של פירות עם ארבע כוסות, מאפים בצורות שונות, הצגות ביידיש ואפילו פורים שני שרק קהילה אחת חוגגת. בואו נכיר אותם.

ט״ו בשבט: ראש השנה לאילן

במשנה נקבע ט״ו בשבט כ״ראש השנה לאילן״, תאריך שקובע את שנת הפירות למצוות שונות. במשך דורות רבים היה זה יום שקט, ובאשכנז נהגו לאכול בו פירות של ארץ ישראל, ובמיוחד חרובים, שהגיעו מרחוק בצורה יבשה.

בסוף המאה ה־19 החלו מורים בארץ לצאת עם תלמידים לנטוע עצים בט״ו בשבט, וכך הפך היום לחג של נטיעות. היום הוא נחגג בכל בתי הספר, ובעמוד ט״ו בשבט באתר יש פעילויות ודפים להדפסה.

סדר ט״ו בשבט

מקובלי צפת ותלמידיהם יצרו ״סדר ט״ו בשבט״: אוכלים פירות בסדר קבוע, מברכים, קוראים פסוקים ושותים ארבע כוסות יין או מיץ, מלבן לאדום. הסדר נדפס בחוברת ״פרי עץ הדר״, שהופיעה בוונציה ב־1728.

בסדר מחלקים את הפירות לקבוצות: פירות עם קליפה שלא אוכלים, כמו רימון ואגוז, פירות עם גרעין, כמו תמר וזית, ופירות שאוכלים כולם, כמו תאנה. בקהילות ספרדיות ומזרחיות רבות נהגו לערוך שולחן גדוש פירות יבשים וטריים, לשיר ולברך, והיום עורכים סדר כזה גם בבתים ובבתי ספר בכל הארץ.

פורים: אותה מגילה, מנהגים שונים

בכל העדות קוראים את מגילת אסתר, מרעישים כשנשמע השם המן, שולחים משלוחי מנות ונותנים מתנות לאביונים. באשכנז נוצר ה״פורים שפיל״, הצגה עממית ביידיש שבה שחקנים מחופשים מספרים את סיפור המגילה בהומור.

המאפה האשכנזי של החג הוא ״אוזני המן״, שביידיש נקראים ״המן־טאשן״, כיסים משולשים ממולאים בפרג. בקהילות ספרדיות הכינו מאפה מטוגן בשם ״אוזני המן״ שמקפלים כמו אוזן ומפזרים עליו סוכר. יהודי פרס נהגו לעלות לקבר המיוחס למרדכי ולאסתר בעיר המדאן, ולקרוא שם את המגילה.

פורים מקומי

קהילות שניצלו מסכנה קבעו לעיתים ״פורים מקומי״, יום שמחה לזכר ההצלה. בפרנקפורט שבגרמניה גורשו היהודים ב־1614 בידי פורעים בראשות ויננץ פטמילך, וב־1616 הוחזרו לעיר. מאז חגגו ב־כ׳ באדר את ״פורים וינץ״.

באלג׳יר חגגו פורים מקומי ב־ד׳ בחשוון, לזכר ניצול העיר מהתקפה ספרדית בשנת 1541. גם בקהילות נוספות באיטליה, בצפון אפריקה ובמזרח היו ימים כאלה, וחלקם כתבו ״מגילה״ משלהם שמספרת את הסיפור המקומי.

לחגוג יחד

אפשר לערוך בכיתה סדר ט״ו בשבט שבו כל ילד מביא פרי שאוהבים במשפחה שלו, ומספר אם יש לו ברכה או שיר מיוחד. בפורים אפשר לאפות שני סוגים של אוזני המן ולהשוות.

כשמשווים מנהגים, אין ״נכון״ ו״לא נכון״. כל מנהג נולד במקום אחר ובזמן אחר, וכולם ביחד מראים כמה עשיר לוח השנה היהודי. בעמודי החגים של האתר יש עוד רעיונות ודפי פעילות לכל חג.

✅ חידון: ט״ו בשבט ופורים בעדות השונות

1. מי יצרו את סדר ט״ו בשבט?

2. כמה כוסות שותים בסדר ט״ו בשבט?

3. איזה פרי יבש אכלו באשכנז בט״ו בשבט?

4. מהו פורים שפיל?

5. במה ממלאים את אוזני המן האשכנזיים בדרך כלל?

6. איפה עלו יהודי פרס לקבר המיוחס למרדכי ולאסתר?

7. מה מציין פורים וינץ?

8. מה כדאי לעשות כשמשווים מנהגים?

🖨️ דף עבודה להדפסה

8 שאלות, שאלות לחשיבה ודף תשובות עם הסברים.

🌳 ט״ו בשבט ←חג האילנות: פעילויות, סדר ודפים להדפסה.🎭 פורים ←תחפושות, משלוחי מנות ודפי פעילות לחג.

📘 מושגים מהשיעור

💬 שאלות לשיחה

  1. איזה פרי הייתם מביאים לסדר ט״ו בשבט ולמה?
  2. אם הקהילה שלכם הייתה קובעת ״פורים מקומי״, על איזה אירוע הייתם רוצים לשמוח?
  3. למה לדעתכם יש לכל עדה מאפה אחר לאותו חג?

📖 קטע קריאה בנושא: 🍲 השולחן של המשפחות

לקראת סוף השנה החליטה המורה רונית לערוך בכיתה ״שולחן של משפחות״. כל ילד הביא מאכל שמכינים אצלו בבית, וסיפר עליו לכיתה.

אלון הביא סיר קטן של מרק קובה. ״סבתא שלי, שהמשפחה שלה באה מכורדיסטן, ממלאת של בבשר טחון ומבשלת אותן במרק חמוץ,״ סיפר.

הדס הביאה ג׳חנון. ״זה מאכל של יהודי תימן,״ הסבירה. ״מגלגלים בצק דק בשכבות, ומניחים אותו בתנור חלש כל הלילה. אוכלים אותו בשבת בבוקר עם עגבנייה וביצה חומה.״

דניאל הביא אינג׳רה, פיתה גדולה, רכה ומלאה חורים קטנים. ״אצלנו, יהודי אתיופיה, לא צריך מזלג. חתיכה מהאינג׳רה ואוספים בה את ,״ הראה. כולם ניסו, והחולצה של אלון קיבלה כתם אדום.

נגה הביאה גפילטע פיש, קציצות דגים של יהודי מזרח אירופה. ״סבא שלי אוכל את זה עם ,״ אמרה, ״אבל אני מעדיפה בלי.״

בסוף השיעור אמרה המורה: ״לכל מאכל כאן יש סיפור של משפחה ושל מקום רחוק. וכשכולם יושבים סביב שולחן אחד, זה בדיוק הסיפור של ישראל.״

📖 מילון הקטע
  • כופתות — כדורים של בצק עם מילוי
  • סולת — קמח גס מחיטה
  • מגוררת — שפוררו אותה בפומפייה לחתיכות קטנות
  • תולשים — קורעים חתיכה ביד
  • התבשיל — אוכל מבושל בסיר
  • חזרת — ירק שורש חריף

שאלות

1. מה ביקשה המורה שכל ילד יביא?
2. מתי אוכלים ג׳חנון, לפי הדס?
3. למה קיבלה החולצה של אלון כתם?
4. למה התכוונה המורה כשאמרה שזה ״הסיפור של ישראל״?
5. בחרו מאכל שמכינים במשפחה שלכם. מה הייתם מספרים עליו לכיתה?

עוד שיעורים בעדות ישראל

לכל 22 השיעורים בעדות ישראל ←

חוברת ומבחן לדוגמה לכיתה

שאלות נפוצות

האם סדר ט״ו בשבט הוא חובה?

לא. זה מנהג יפה שנולד אצל המקובלים, ומשפחות ובתי ספר רבים בוחרים לקיים אותו.

האם עדיין חוגגים פורים מקומי?

בחלק מהמשפחות ממשיכים לציין את היום בסעודה או בשיר, אבל רוב הקהילות שחגגו אותם כבר אינן קיימות במקומן.

איפה אפשר למצוא פעילויות לחגים?

בעמודי ט״ו בשבט ופורים באתר, עם דפים להדפסה, חידונים ורעיונות לבית ולכיתה.

שווה להסתכל גם על עדות ישראל, ולומדים.

האם זה עזר?
לא מצאתם בדיוק את הדף שחיפשתם?ספרו לנו מה צריך — ואולי הוא יחכה לכם כאן בשבוע הבא.
לבקשת דף ←או בוואטסאפ