ההתחלה: מרסיפה לניו אמסטרדם
היהודים הראשונים ביבשת היו צאצאי מגורשי ספרד ופורטוגל. בעיר רסיפה שבברזיל, שהייתה בשליטת הולנד, קמה קהילה עם בית כנסת. כשהפורטוגזים כבשו את העיר ב־1654, נאלצו היהודים לעזוב.
ב־1654 הגיעה קבוצה של 23 יהודים מרסיפה לניו אמסטרדם, העיר שתיקרא אחר כך ניו יורק. הם ייסדו קהילה, והיא נחשבת לתחילת הקהילה היהודית בצפון אמריקה. בית הכנסת טורו בניופורט, שנחנך ב־1763, הוא בניין בית הכנסת הוותיק ביותר שנשמר בארצות הברית.
ארצות הברית: הגירה גדולה
בין 1881 לשנות ה־20 של המאה ה־20 הגיעו לארצות הברית יותר משני מיליון יהודים ממזרח אירופה. רבים עברו באי אליס, ליד ניו יורק, וגרו בשכונות צפופות כמו הלואר איסט סייד. הם עבדו קשה, פתחו עסקים ועיתונים ביידיש, ושלחו את ילדיהם ללמוד.
כיום חיים בארצות הברית מיליוני יהודים, והקהילה שם היא מהגדולות בעולם לצד ישראל. יש בה זרמים שונים: אורתודוקסים, קונסרבטיבים, רפורמים ועוד. בכל שנה עולים לישראל מצפון אמריקה אלפי אנשים.
ארגנטינה: הגאוצ׳וס היהודים
ב־1889 הגיעה לארגנטינה קבוצת יהודים מרוסיה והקימה את המושבה מואיסס ויל. בעזרת ״חברת ההתיישבות היהודית״ של הברון מוריס דה הירש קמו מושבות חקלאיות נוספות, והמתיישבים, שרכבו על סוסים ורעו בקר, כונו ״גאוצ׳וס יהודים״.
עם השנים עברו רוב היהודים לבואנוס איירס. ב־18 ביולי 1994 פוצץ בניין הקהילה, אמי״א, ו־85 בני אדם נהרגו. למרות הכאב הקהילה ממשיכה, והיא הגדולה באמריקה הלטינית. רבים מבניה עלו לישראל, והביאו איתם גם את ספל המאטה ואת הטנגו.
קובה ושאר אמריקה הלטינית
בקובה חיו לפני המהפכה של 1959 כ־15 אלף יהודים, אשכנזים וספרדים, בעיקר בהוואנה. אחרי המהפכה עזבו רובם, חלקם לארצות הברית וחלקם לישראל. בהוואנה פועלת עד היום קהילה קטנה, ובית הכנסת ״הפטרונאטו״ משמש לה מרכז.
קהילות יהודיות חיות גם במקסיקו, בברזיל, באורוגוואי, בצ׳ילה, בפנמה ובמדינות נוספות. חלקן הוקמו בידי יהודים ממזרח אירופה, וחלקן בידי יהודים מסוריה, מטורקיה ומהבלקן. רבים מהן מדברים ספרדית או פורטוגזית, וזו גם השפה שעולים רבים מביאים לישראל.
מה הביאו העולים מאמריקה
עולים מאמריקה הביאו לישראל רעיונות בחינוך, ברפואה, בטכנולוגיה ובספורט, וגם מנהגים כמו ארוחת חג ההודיה עם המשפחה. עולים מאמריקה הלטינית הביאו מוזיקה, ריקודים ומאכלים כמו אמפנדס ואסאדו.
כשפוגשים ילד שהגיע מקהילה רחוקה, אפשר לשאול אותו איך חגגו אצלו את החגים, באיזו שפה התפללו ומה הכי חסר לו מהבית הקודם. כך כל עלייה מוסיפה עוד צבע לחברה הישראלית.