מספרד אל הבלקן
אחרי גירוש ספרד ב־1492 הגיעו יהודים רבים לערי האימפריה העות׳מאנית: סופיה ופלובדיב בבולגריה, סרייבו בבוסניה, בלגרד בסרביה וסלוניקי ביוון. הם הביאו איתם את הלדינו, רומנסות, מאכלים ומקצועות.
בכל עיר הייתה ״מחאלה״ יהודית, שכונה עם בית כנסת, בית ספר ושוק. היהודים חיו לצד מוסלמים ונוצרים, ולעיתים קרובות דיברו כמה שפות: לדינו בבית, טורקית בשוק ושפת המקום עם השכנים.
בולגריה: הצלה בשנת 1943
במלחמת העולם השנייה הייתה בולגריה בעלת ברית של גרמניה הנאצית. באביב 1943 תוכנן לגרש את יהודי בולגריה למחנות המוות. אבל חבר הפרלמנט דימיטר פשב, ראשי הכנסייה, אנשי ציבור ואזרחים רבים מחו, והגירוש של יהודי בולגריה עצמה נעצר.
עם זאת, בשטחים שבולגריה כבשה, תרקיה ומקדוניה, גורשו יותר מ־11 אלף יהודים ונרצחו. ההיסטוריה הזו מורכבת: היא כוללת גם אומץ של אנשים רבים וגם אחריות לאסון. חשוב לזכור את שני החלקים.
העלייה מבולגריה
אחרי קום המדינה עלו לישראל רוב יהודי בולגריה: בין יולי 1948 למאי 1949 עלו כ־38 אלף איש, ובסך הכול עלו יותר מ־40 אלף. רבים התיישבו ביפו ובבת ים, ושם נשמעה במשך שנים בולגרית ברחובות.
הקהילה הביאה איתה בורקס, גבינה מלוחה שבישראל קוראים לה ״בולגרית״, ויוגורט. היא נודעה גם באהבה לספורט, לתיאטרון ולמוזיקה, ושמרה על קשר עם בולגריה לאורך השנים.
יוגוסלביה והגדת סרייבו
יוגוסלביה הייתה מדינה שכללה את סרביה, קרואטיה, בוסניה ועוד. בסרייבו, בבלגרד ובזאגרב חיו קהילות ספרדיות ואשכנזיות. בשואה נרצחו רוב יהודי יוגוסלביה, ורבים מהניצולים עלו לישראל אחרי 1948.
בסרייבו שמורה ״הגדת סרייבו״, הגדה של פסח עם ציורים צבעוניים שנכתבה בברצלונה בערך בשנת 1350. במלחמת העולם השנייה הסתיר אותה אוצר המוזיאון, דרוויש קורקוט, בכפר מוסלמי בהרים, וכך ניצלה. בשנות ה־90, במלחמה בבוסניה, עזרה הקהילה היהודית הקטנה לתושבי העיר מכל הדתות.
מה נשאר מהבלקן
היום מתגוררות בבולגריה ובמדינות יוגוסלביה לשעבר קהילות קטנות, ובישראל חיים צאצאיהן. שירי לדינו, מאכלים כמו בורקס ועוגות סולת, ושמות משפחה ספרדיים מזכירים את המסע הארוך מספרד לבלקן ומשם לישראל.
הסיפורים של הבלקן מלמדים שגם בזמנים קשים יש אנשים שבוחרים לעזור. אפשר לחפש סיפורים של ״חסידי אומות העולם״, אנשים שהצילו יהודים בשואה, ולשאול מה נתן להם את האומץ.