הטלגרף — הודעות בחוט
הצעד הראשון היה הטלגרף החשמלי: מכשיר שמעביר אותות חשמליים בחוט ארוך. בשנות ה־30 של המאה ה־19 עבדו עליו במקביל ממציאים באנגליה ובאמריקה. האמריקני סמואל מורס, שהיה גם צייר, פיתח עם שותפיו מערכת פשוטה ושיטת קוד — קוד מורס — שבה כל אות היא צירוף של נקודות וקווים. ב־1844 נשלחה הודעה בקו טלגרף בין וושינגטון לבולטימור.
עד מהרה נמתחו חוטי טלגרף לאורך מסילות רכבת, ואפילו כבל על קרקעית האוקיינוס האטלנטי. אבל בטלגרף אי אפשר היה לדבר — רק לשלוח אותות בקוד, ורק מומחה ידע לפענח אותם. החלום הבא היה להעביר בחוט את הקול האנושי עצמו.
הטלפון — בל, גריי ומוצ׳י
אלכסנדר גרהם בל, מורה לחירשים שנולד בסקוטלנד ועבד בארה״ב, הגיש ב־14 בפברואר 1876 בקשת פטנט על טלפון. באותו יום ממש הגיש הממציא אלישע גריי מסמך על רעיון דומה. בל קיבל את הפטנט, ובמרץ 1876 הוא אמר בטלפון לעוזרו תומאס ווטסון את המשפט המפורסם שבו קרא לו לבוא. הוויכוח בין בל לגריי, ובין עורכי הדין שלהם, נמשך שנים.
יש גם ממציא שלישי: אנטוניו מוצ׳י, מהגר איטלקי בניו יורק, שעבד על מכשיר להעברת קול כבר שנים לפני בל, ואף הגיש ב־1871 הודעה מוקדמת למשרד הפטנטים. הוא היה עני ולא הצליח לשלם כדי לחדש אותה. ב־2002 קיבל בית הנבחרים האמריקני החלטה שמכירה בתרומתו, אבל ההחלטה לא ביטלה את הפטנט של בל, והיסטוריונים ממשיכים להתווכח כמה מכשיר של מוצ׳י באמת עבד. בקנדה, שבה עבד בל, הפרלמנט דווקא הכריז בעקבות זה שבל הוא ממציא הטלפון.
הרדיו — קול בלי חוטים
הרדיו נבנה על תגלית: ב־1887 הוכיח הפיזיקאי הגרמני היינריך הרץ שקיימים גלים חשמליים־מגנטיים שעוברים באוויר. הרבה ממציאים מיהרו לנצל אותם להעברת אותות. האיטלקי גוליילמו מרקוני היה הזריז והעקשן ביותר: הוא שיפר את המכשירים, הגדיל את המרחקים, ובדצמבר 1901 הודיע שקלט אות שנשלח מאנגליה אל מעבר לאוקיינוס האטלנטי. ב־1909 הוא זכה בפרס נובל לפיזיקה, יחד עם הגרמני קרל פרדיננד בראון.
אבל גם כאן — לא היה ממציא אחד. ניקולה טסלה, ממציא ממוצא סרבי שעבד בארה״ב, פיתח רכיבים חשובים לשידור אלחוטי, והרוסי אלכסנדר פופוב הדגים מקלט גלים כבר ב־1895. ב־1943 פסק בית המשפט העליון בארה״ב שחלק מהפטנטים של מרקוני אינם תקפים, בגלל עבודות קודמות של אחרים, ובהם טסלה. ובכל זאת, מרקוני הוא שהפך את הרדיו למשהו שעובד בעולם האמיתי — על ספינות, ובהמשך בכל בית.
הטלוויזיה — תמונה באוויר
הטלוויזיה הראשונה הייתה מכנית: דיסקה מסתובבת עם חורים פירקה את התמונה לשורות של אור. הממציא הסקוטי ג׳ון לוגי בירד הציג בלונדון בינואר 1926 תמונה נעה של פנים אנושיות בשיטה הזאת. התמונה הייתה מטושטשת וקטנה, אבל זו הייתה טלוויזיה.
העתיד היה של הטלוויזיה האלקטרונית, בלי חלקים מסתובבים. הממציא האמריקני פילו פרנסוורת׳ — שלפי הסיפור חשב על הרעיון כנער בן 14, כשחרש שדה בשורות — הדגים ב־1927 העברת תמונה אלקטרונית. במקביל עבד על אותו רעיון ולדימיר זבוריקין, מהגר מרוסיה, בחברה גדולה, והשניים ניהלו מאבק פטנטים ארוך. כמו בטלפון וברדיו, גם לטלוויזיה אין אב אחד.