איך מיתר משמיע צליל
מיתר לבדו משמיע צליל חלש מאוד. לכן בכל כלי מיתר יש ״תיבת תהודה״ — גוף חלול מעץ שהמיתרים מחוברים אליו דרך גשר קטן. הרטט עובר מהמיתר לגשר, ומהגשר לגוף העץ, שרוטט כולו ומגביר את הצליל. בגיטרה חשמלית אין תיבת תהודה, ובמקומה יש חיישנים מגנטיים ומגבר.
שלושה דברים קובעים כמה גבוה יישמע המיתר: האורך שלו, העובי שלו, וכמה הוא מתוח. כשמסובבים את ה״יתדות״ בראש הכלי, המיתר נמתח יותר והצליל עולה — כך מכוונים. כשהנגן לוחץ באצבע על המיתר, הוא מקצר את החלק שרוטט, והצליל עולה.
משפחת הכינור: כלי הקשת
משפחת הכינור כוללת ארבעה כלים שנראים דומים אבל בגדלים שונים: הכינור הקטן והגבוה, הוויולה הגדולה ממנו מעט, הצ׳לו שמנגנים בו בישיבה כשהוא נשען על הרצפה, והקונטרבס הענק, שלפעמים גבוה מהנגן. לכל אחד מהם ארבעה מיתרים. ככל שהכלי גדול יותר, הצליל נמוך יותר.
בכלים האלה מנגנים בעיקר בקשת: מקל עץ שמתוחות עליו שערות זנב של סוס. מורחים על השערות שרף שנקרא ״קולופוניום״, כדי שיאחזו במיתר וימשכו אותו. אפשר גם לפרוט באצבע — טכניקה שנקראת ״פיציקטו״. כלי הקשת הם הקבוצה הגדולה ביותר בתזמורת הסימפונית.
כלי פריטה: גיטרה, נבל ועוד
בכלי פריטה מניעים את המיתר באצבע או במפרט קטן. לגיטרה הקלאסית יש שישה מיתרים וצוואר עם ״סריגים״ — פסי מתכת שמראים לנגן איפה ללחוץ. ליוקללה מהוואי יש ארבעה מיתרים, למנדולינה מאיטליה שמונה מיתרים בזוגות, ולבנג׳ו יש גוף שנראה כמו תוף.
העוד, כלי מרכזי במוזיקה הערבית, הטורקית והיהודית־מזרחית, הוא בלי סריגים — ולכן אפשר לנגן בו גם צלילים שנמצאים ״בין״ הקלידים של הפסנתר. הנבל הוא אחד מכלי המיתר העתיקים ביותר: לנבל הקונצרטים יש 47 מיתרים ושבעה דוושות שמשנות את הצלילים. דוד המלך, לפי התנ״ך, ניגן בכינור — כלי מיתר עתיק דמוי נבל קטן.
מי בונה כלי מיתר
אדם שבונה כלי קשת נקרא ״כנר־בונה״ או בשם האיטלקי ״לותייר״. בעיר האיטלקית קרמונה עבדו במאות ה־17 וה־18 בונים מפורסמים, ובהם אנטוניו סטרדיוורי, שהכינורות שלו נחשבים עד היום לנדירים ומיוחדים. כמה מהם עדיין מנוגנים על במות.
בניית כינור בעבודת יד לוקחת שבועות רבים: בוחרים עץ אשוח לחלק העליון ועץ אדר לגב ולצדדים, מגלפים, מדביקים ומצפים בלכה. בכל כלי עץ יש משהו אחר, ולכן אין שני כינורות שנשמעים בדיוק אותו דבר.