כלי הנגינה של התנ״ך
בתנ״ך מוזכרים כלי נגינה רבים. הכינור — כנראה כלי מיתר קטן דמוי נבל, ולא הכינור של היום — הוא הכלי של דוד המלך, שניגן לשאול. הנבל היה כנראה כלי מיתר גדול יותר. בתוף ניגנו בחגיגות, כמו מרים אחרי קריעת ים סוף, ובחצוצרות כסף תקעו הכוהנים. הארכאולוגים מצאו בארץ ציורים ופסלונים של נגנים, וחלקים של כלים, אבל לא יודעים בדיוק איך נשמעו.
הכלי שנשאר בשימוש עד היום הוא השופר: קרן של איל או של בעל חיים כשר אחר, חלולה, שתוקעים בה בזמזום שפתיים — כמו בחצוצרה. תוקעים בשופר בראש השנה, במוצאי יום כיפור ובחודש אלול, ויש בו שלושה סוגי תקיעות: תקיעה, שברים ותרועה.
כלים שהגיעו עם העולים
כל קהילה הביאה איתה כלים ומנגינות. מיהודי ארצות האסלאם הגיעו העוד, הקאנון — כלי מיתר שטוח שפורטים עליו על הברכיים — הכמנצ׳ה והדרבוקה. מיהודי מזרח אירופה הגיעה מוזיקת הכליזמר, עם כינור, קלרינט ואקורדיון, שניגנה בחתונות. יהודי תימן שמרו מסורת שירה עתיקה, ולעיתים ליוו אותה בתיפוף על פח. מיהודי אתיופיה הגיעו כלים כמו הקראר והמסנקו.
התזמורת האנדלוסית הישראלית באשדוד, שנוסדה בשנות ה־90 של המאה ה־20, מנגנת את המוזיקה הקלאסית של צפון אפריקה ומשלבת כלים מזרחיים ומערביים. בבתי הכנסת שרים פיוטים במנגינות שונות לכל קהילה, והמנגינות האלה הן אוצר תרבותי שעובר מדור לדור.
מוזיקה אמנותית בישראל
התזמורת הפילהרמונית הישראלית, שנוסדה ב־1936, היא אחת התזמורות הידועות בעולם. מלחינים שעלו לארץ ניסו ליצור ״סגנון ים־תיכוני״ שמשלב מוזיקה אירופית עם מנגינות מזרחיות. אחד הבולטים הוא פאול בן־חיים, שעלה ממינכן ב־1933, ובשנת 1957 היה הראשון שקיבל את פרס ישראל למוזיקה.
בישראל יש אקדמיות למוזיקה בירושלים ובתל אביב, עשרות קונסרבטוריונים לילדים ותזמורות נוער. נגנים שלמדו כאן, ובהם כנרים ופסנתרנים ידועים, מופיעים באולמות הגדולים בעולם.
מהזמר העברי ועד היום
שירי ארץ ישראל — ״הזמר העברי״ — נכתבו מאז ימי העלייה הראשונה ועד שנות המדינה הראשונות, והושרו בשירה בציבור, בתנועות הנוער ובקיבוצים. אחת היוצרות המוכרות ביותר היא נעמי שמר (1930–2004), שכתבה והלחינה מאות שירים, ובהם ״ירושלים של זהב״ משנת 1967. כאן אנחנו מזכירים רק את שם השיר: את המילים כדאי לקרוא ולשמוע מהמקור.
מאז נוספו רוק ופופ ישראליים, מוזיקה מזרחית ים־תיכונית, היפ־הופ ומוזיקה אלקטרונית, שרבים מהם משלבים בין הסגנונות. ישראל זכתה באירוויזיון ארבע פעמים: ב־1978, ב־1979, ב־1998 וב־2018. השילוב בין מזרח למערב, בין ישן לחדש, הוא אולי הסימן המובהק של המוזיקה הישראלית.