בקאנון יש עשרות מיתרים — לרוב בין שבעים לשמונים — שמסודרים בדרך כלל בקבוצות של שלושה מיתרים לכל צליל. הנגנים עונדים על האצבעות טבעות מתכת עם מפרטים קטנים. בצד הכלי יש מנופים קטנים שהנגן מרים ומוריד תוך כדי נגינה, כדי לשנות את הצליל בחלקים קטנים — וכך לנגן את הסולמות המזרחיים, כולל רבעי טון.
הקאנון מוכר במוזיקה הערבית, הטורקית, הפרסית והיהודית־מזרחית, ומשתתף בתזמורות מסורתיות לצד העוד, הכינור והדרבוקה. הצליל שלו צלול ומנצנץ, קצת כמו נבל. השם בא מהמילה היוונית ״קאנון״ — סרגל או כלל.

