לבנג׳ו יש בדרך כלל ארבעה או חמישה מיתרים. בבנג׳ו בעל חמישה מיתרים, המיתר החמישי קצר ומתחיל באמצע הצוואר, והוא משמיע צליל גבוה וקבוע שחוזר שוב ושוב. הקרום המתוח רוטט כמו עור של תוף, ולכן הבנג׳ו נשמע חזק, קופצני ומקפץ.
שורשי הבנג׳ו בכלים של מערב אפריקה, שאנשים משועבדים שהובאו לאמריקה בנו מחדש מדלעות ומעור. עם הזמן הוא נעשה כלי מרכזי במוזיקה האמריקנית: בבלוגראס, בקאנטרי ובג׳אז המוקדם של ניו אורלינס. זו דוגמה לכלי שעבר מתרבות לתרבות והשתנה בדרך.

