פרי בעיני הבוטנאי
בבוטניקה — המדע שחוקר צמחים — ״פרי״ הוא החלק של הצמח שמתפתח מהפרח אחרי ההפריה, ושומר בתוכו על הזרעים. הפרח נובל, השחלה שבמרכזו מתנפחת והופכת לפרי, והזרעים מבשילים בתוכה. התפקיד של הפרי הוא לעזור לזרעים להגיע למקום חדש: בעל חיים אוכל את הפרי המתוק, הולך למקום אחר, והזרעים נשארים שם ונובטים.
לפי ההגדרה הזו, כל מה שיש בו זרעים ונוצר מפרח הוא פרי: עגבנייה, מלפפון, פלפל (גמבה), חציל, קישוא, דלעת, אבוקדו, תירס, ואפילו תרמיל של אפונה. גם אבטיח ובננה הם פירות — ובננה היא בכלל ״ענבה״ (סוג של פרי בשרני עם זרעים), אף שהזרעים שלה זעירים כמעט ולא נראים.
ירק בעיני הבשלן
במטבח ההחלוקה אחרת לגמרי. ״ירק״ הוא חלק אכיל של צמח שמשתמשים בו בעיקר במאכלים מלוחים — בסלט, במרק או בתבשיל. ״פרי״ במטבח הוא מה שמתוק וטעים לאכול כמו שהוא או כקינוח. לכן במטבח עגבנייה, מלפפון ופלפל הם ירקות, אף שבבוטניקה הם פירות.
הירקות באים מכל חלקי הצמח: גזר וסלק הם שורשים, תפוח אדמה הוא פקעת (גבעול תת־קרקעי), בצל ושום הם בצלים, חסה ותרד הם עלים, סלרי הוא בעיקר פטוטרות, וכרובית וברוקולי הם בעצם פרחים צעירים שעוד לא נפתחו. המילה העברית ״ירק״ קרובה למילה ״ירוק״ — הצבע של רוב העלים.
אז מה התשובה? עגבנייה, אבוקדו, מלפפון ועוד
עגבנייה: בבוטניקה פרי, במטבח ירק. אבוקדו: בבוטניקה פרי עם זרע אחד גדול; במטבח רוב האנשים מגישים אותו כמו ירק — בסלט או על לחם. מלפפון, גמבה וחציל: פירות בבוטניקה, ירקות במטבח. אבטיח: פרי בשתי ההגדרות, אף שהוא קרוב משפחה של המלפפון והדלעת. בננה ולימון: פירות בשתי ההגדרות, גם אם לימון לא אוכלים כמו שהוא.
יש גם הפתעות בכיוון ההפוך: התות הוא ״פרי מדומה״ — החלק האדום והמתוק הוא בסיס הפרח שהתנפח, והנקודות הקטנות מבחוץ הן הפירות האמיתיים, שבכל אחד מהם זרע. ופטריות הן בכלל לא צמחים — הן שייכות לממלכה נפרדת, ממלכת הפטריות, אף שבמטבח מתייחסים אליהן כמו לירק.
כשבית משפט החליט
בשנת 1893 הגיעה השאלה עד בית המשפט העליון של ארצות הברית. באותה תקופה היה צריך לשלם מס על ירקות שמייבאים, אבל לא על פירות. יבואן עגבניות טען שעגבנייה היא פרי ולכן הוא פטור. השופטים הסכימו שבבוטניקה היא פרי, אבל קבעו שלעניין המס היא ירק — כי כך אנשים אוכלים אותה. זו דוגמה טובה לכך שלאותה מילה יכולות להיות שתי הגדרות נכונות, כל אחת בהקשר שלה.