מאיפה באים הצבעים
הצבעים של פירות וירקות באים מ״צבענים״ טבעיים — חומרים שהצמח מייצר. הירוק בא מכלורופיל, החומר שבעזרתו הצמח מנצל את אור השמש. האדום של העגבנייה והאבטיח בא מליקופן. הכתום של הגזר, הדלעת והמשמש בא מבטא־קרוטן, שהגוף הופך לוויטמין A. הסגול והכחול של חציל, ענבים כהים, כרוב אדום ותות עץ באים מקבוצת חומרים שנקראים אנתוציאנינים.
לצבע יש תפקיד בטבע: פרי בשל וצבעוני ״מזמין״ ציפורים ובעלי חיים לאכול אותו ולפזר את הזרעים, ופרי ירוק ובוסר ״מסתתר״ בין העלים עד שהזרעים מוכנים.
למה לגוון?
כל פרי וירק מביא איתו תערובת אחרת של ויטמינים, מינרלים, סיבים תזונתיים וחומרים נוספים. לכן ההמלצה של תזונאים ושל משרדי בריאות בעולם פשוטה: לאכול כל יום פירות וירקות, בכמה צבעים שונים. אין פרי אחד ״קסום״ שמחליף את כולם — הכוח הוא במגוון.
הסיבים התזונתיים עוזרים לעיכול ונותנים תחושת שובע, והמים שבפירות ובירקות עוזרים לגוף, במיוחד בקיץ החם. אפשר לאכול פירות וירקות טריים, מבושלים, אפויים או קפואים — כולם נחשבים.
משחק הקשת
אתגר לשבוע: נסו לאכול כל יום משהו מכל צבע. אדום — עגבנייה, פלפל אדום, אבטיח, תות. כתום וצהוב — גזר, בטטה, קלמנטינה, מנגו, תירס. ירוק — מלפפון, חסה, ברוקולי, קיווי, אפונה. סגול וכחול — חציל, סלק, ענבים כהים, שזיף. לבן וחום — כרובית, בצל, שום, בננה ותפוח אדמה. סמנו בטבלה כל צבע שאכלתם, ובסוף השבוע ספרו כמה צבעים אספתם.
אפשר גם לבנות ״צלחת קשת״ יחד עם מבוגר: חותכים ירקות ופירות בצבעים שונים ומסדרים אותם בצורת קשת.
אוכלים בבטחה
שוטפים פירות וירקות במים זורמים לפני האכילה, גם אם מקלפים אותם. לילדים קטנים חותכים ענבים, עגבניות שרי וזיתים לאורך, לרבעים, כי בצורה עגולה ושלמה הם עלולים להיתקע בקנה הנשימה. מי שיש לו אלרגיה — למשל לקיווי, לבוטנים או לשומשום — נמנע מהמזון הזה ומספר על כך למבוגרים בכיתה ובמסיבות. ואת החיתוך בסכין עושים עם מבוגר.
ועוד טיפ: הרבה ילדים לא אוהבים ירק מסוים בפעם הראשונה, וזה טבעי. לפעמים צריך לטעום ירק חדש כמה וכמה פעמים, בצורות שונות — חי, אפוי, בתוך מרק — עד שמתרגלים לטעם. אפשר להתחיל בביס קטן אחד.