הרי האלפים — הלב ההררי של אירופה
הרי האלפים משתרעים בקשת של כ־1,200 קילומטרים בשמונה מדינות: צרפת, שווייץ, איטליה, מונקו, ליכטנשטיין, אוסטריה, גרמניה וסלובניה. הם נוצרו כשהלוח של אפריקה נדחף צפונה אל אירופה, במשך עשרות מיליוני שנים. ההר הגבוה באלפים הוא מון בלאן — ״ההר הלבן״ — על גבול צרפת ואיטליה, שגובהו כ־4,800 מטרים, והוא משתנה מעט לפי עובי השלג שעל פסגתו.
ההר המפורסם ביותר בצורתו הוא המטרהורן, על גבול שווייץ ואיטליה, כ־4,478 מטרים: פירמידה חדה של סלע שנראית כאילו מישהו חצב אותה בסכין. הוא נכבש לראשונה ב־1865, ובירידה מהפסגה נפלו ארבעה מחברי המשלחת — סיפור שלימד דורות של מטפסים כמה ההרים דורשים זהירות.
קרחונים — נהרות של קרח
קרחון הוא גוש קרח ענק שנוצר משלג שהצטבר במשך שנים רבות ונדחס לקרח. הקרחון כבד מאוד, והוא ״זורם״ לאט במורד ההר, בדרך כלל כמה עשרות מטרים בשנה. בדרכו הוא גורר סלעים ושוחק את ההר, וכך הוא חורץ עמקים רחבים בצורת האות U. רוב העמקים היפים של האלפים, והאגמים הכחולים שבהם, הם עבודה של קרחונים מתקופות הקרח.
בעשורים האחרונים הקרחונים של האלפים מתכווצים במהירות בגלל ההתחממות העולמית, ובחלק מהמקומות כבר נעלמו לגמרי. זה חשוב לא רק ליופי: הקרחונים הם מאגרי מים, והם מזינים נהרות גדולים כמו הריין והרון בקיץ.
האנדים וההימלאיה
האנדים בדרום אמריקה הם רכס ההרים הארוך ביותר ביבשה: כ־7,000 קילומטרים, לאורך כל החוף המערבי של היבשת, משבע מדינות — ונצואלה, קולומביה, אקוודור, פרו, בוליביה, צ׳ילה וארגנטינה. יש בהם הרי געש פעילים, את אקונקגואה, ההר הגבוה מחוץ לאסיה, ואת אגם טיטיקקה. עמי האנדים, כמו דוברי הקצ׳ואה והאיימרה, חיים בהם אלפי שנים, מגדלים תפוחי אדמה ולאמות, ובנו את ערי האינקה.
ההימלאיה באסיה ארוכה פחות — כ־2,400 קילומטרים — אבל יש בה את ההרים הגבוהים בעולם. המילה ״הימלאיה״ פירושה בסנסקריט ״משכן השלג״. מקרחוני ההימלאיה יוצאים נהרות גדולים כמו הגנגס והאינדוס, שמספקים מים למאות מיליוני אנשים.
בטיחות בשלג ובהרים
בהרים מושלגים אחת הסכנות הגדולות היא מפולת שלגים: גוש שלג עצום שמחליק במורד בבת אחת. לכן מטיילים ומחליקים רק בשבילים ובמסלולים מסומנים, מקשיבים להוראות המקומיים ולא נכנסים לאזורים סגורים. השמש בשלג חזקה מאוד, כי הלבן מחזיר את האור — לכן שמים משקפי שמש וקרם הגנה גם כשקר.
גם בישראל אפשר לפגוש שלג בחרמון, ולפעמים בירושלים ובגליל. הכללים דומים: לבוש חם בשכבות, לא לטפס על שלג קפוא בלי ציוד, ולהישאר עם מבוגר. ההרים יפים מאוד, והדרך הכי טובה ליהנות מהם היא לחזור מהם בשלום.