מה זה גאופיט?
גאופיט (״צמח אדמה״) הוא צמח רב־שנתי שמעביר את התקופה הקשה של השנה מתחת לאדמה, באיבר מעובה מלא מזון. כשהתנאים טובים — בישראל זה בדרך כלל אחרי הגשמים — הוא מצמיח במהירות עלים ופרחים, אוגר מזון חדש, ואז החלק העליון מתייבש והצמח ״נרדם״ שוב עד השנה הבאה.
באקלים הים־תיכוני, עם חורף גשום וקיץ ארוך ויבש, זו דרך מצוינת לשרוד, ולכן בארץ יש מאות מינים של גאופיטים. המזון שבאיבר התת־קרקעי מאפשר להם לפרוח מוקדם מאוד, עוד לפני שצמחים אחרים מספיקים לגדול — ולכן הכלניות והרקפות הן מהפרחים הראשונים בחורף.
פקעת, בצל וקנה שורש — מה ההבדל?
״בצל״ הוא גבעול קצרצר ושטוח, שעליו עלים עבים ובשרניים שעוטפים זה את זה כמו שכבות. חותכים בצל לאורך ורואים את השכבות. בצלים יש לנרקיס, לחצב, לצבעוני, לשושן וגם לבצל ולשום שבמטבח. ״פקעת״ היא איבר מעובה ומלא, בלי שכבות: אצל הרקפת זו פקעת שטוחה ועגולה שגדלה מעט בכל שנה, ואצל תפוח האדמה זו פקעת גבעול עם ״עיניים״.
״קנה שורש״ הוא גבעול שזוחל אופקית מתחת לפני הקרקע ומוציא שורשים ועלים לאורכו — כמו אצל האירוס, הנענע והג׳ינג׳ר. לכן נענע ״בורחת״ לכל הגינה. בשפת היום־יום קוראים לכל האיברים האלה ״פקעות״, ובחנויות לגינון מוכרים ״פקעות ובצלים״ יחד.
מתי ואיך שותלים
בישראל שותלים את רוב הפקעות והבצלים של פרחי החורף והאביב בסתיו — בערך מאוקטובר עד דצמבר — כדי שיתעוררו עם הגשמים. כלל אצבע: שותלים בעומק של פי שניים עד שלושה מגובה הבצל, עם הקצה המחודד למעלה. פקעת של כלנית משרים קודם כמה שעות במים. לפקעת רקפת יש צד עליון שטוח או מעט שקוע — ממנו יוצאים העלים — ושותלים אותה רדוד, כשהחלק העליון כמעט בגובה פני הקרקע.
הכי חשוב: ניקוז טוב. פקעת שעומדת במים נרקבת. בעציץ חייבים חורים בתחתית ומצע אוורירי, ולא משקים יותר מדי. אחרי הפריחה משאירים את העלים עד שיצהיבו מעצמם — דרכם הפקעת אוגרת מזון לשנה הבאה. ובטיחות: חלק מהבצלים והפקעות של פרחי נוי רעילים (למשל של נרקיס, צבעוני וחצב), ולכן לא שומרים אותם במטבח ליד בצלים לאכילה, ושוטפים ידיים אחרי השתילה.
החצב — שעון העונות
החצב המצוי הוא גאופיט מיוחד: הבצל שלו ענק, לפעמים בגודל של כדור יד. בסוף הקיץ, כשהכול יבש, הוא שולח עמוד פריחה גבוה עם עשרות פרחים לבנים קטנים, בלי שום עלה. רק אחרי הגשמים יוצאת ממנו שושנת עלים רחבים, שנשארת ירוקה כל החורף.
לפי מסורת ישנה, החצב ״מבשר״ את סוף הקיץ ואת בוא הסתיו, ויש שאומרים שגובה העמוד מנבא כמה גשם ירד — אבל לזה אין בסיס מדעי. עוד דבר שכדאי לזכור: בחצב יש חומרים רעילים, ולכן לא נוגעים בבצל, ומי שנגע — שוטף ידיים.