העציץ והמצע
הכלל הראשון: עציץ עם חורים בתחתית. בלי ניקוז, מים מצטברים והשורשים נרקבים. העציץ צריך להתאים לגודל הצמח — קצת גדול יותר מגוש השורשים, לא ענק. עציץ חרס ״נושם״ ומתייבש מהר, ועציץ פלסטיק שומר לחות זמן רב יותר.
בעציצים לא משתמשים באדמה מהגינה: היא נדחסת, ואין בה מספיק אוויר. קונים ״מצע שתילה״ — תערובת קלה ואוורירית, בדרך כלל של כבול או סיבי קוקוס, קומפוסט וחומרים כמו פרלייט (גרגרים לבנים קלים). לסוקולנטים ולקקטוסים מוסיפים חול גס, כדי שהמים יעברו מהר. בגינה עצמה משפרים את האדמה בקומפוסט, שמוסיף חומר אורגני ועוזר לה להחזיק מים ואוויר.
העברת שתיל צעד אחר צעד
משקים את השתיל שעה לפני — כך גוש האדמה נשאר שלם. ממלאים את העציץ החדש במצע עד בערך שליש. הופכים את מגש השתילים, מחזיקים את הצמח בין האצבעות ליד הבסיס, ומקישים בעדינות עד שהגוש יוצא. לא מושכים בגבעול! מניחים את השתיל כך שראש הגוש יהיה כשניים־שלושה סנטימטרים מתחת לשפת העציץ, ממלאים מצע מסביב ולוחצים קלות.
משקים מיד ובשפע, עד שמים יוצאים מלמטה — זה מצמיד את המצע לשורשים. בימים הראשונים השתיל ״בהלם״: שמים אותו במקום מוצל־חלקית, ומעבירים לשמש בהדרגה. בגינה עדיף לשתול בשעות אחר הצהריים או ביום מעונן, כדי שהשתיל לא ״יישרף״ ביום הראשון.
צמח חדש מענף: ייחורים
צמחים רבים אפשר להרבות בלי זרעים בכלל. חותכים קצה של ענף באורך של כ־10 סנטימטרים, מתחת ל״פרק״ — המקום שבו יוצא עלה. מורידים את העלים התחתונים, ומעמידים את הענף בכוס מים או תוקעים במצע לח. אחרי כמה שבועות יוצאים שורשים, ואז שותלים בעציץ. זה עובד יפה עם פוטוס, נענע, בזיליקום, רוזמרין ופלרגוניה (גרניום).
הצמח החדש זהה לגמרי לצמח שממנו נלקח הייחור — כמו העתק. כך מגדלים בגינון ובחקלאות זנים שרוצים לשמור בדיוק. ואת החיתוך עושה מבוגר, או ילד גדול עם מזמרה ובהשגחה.
בטיחות בעבודה בגינה
עובדים עם כפפות גינון: הן מגינות מקוצים, משריטות, מחרקים שמסתתרים מתחת לאבנים ומאדמה מלוכלכת. כלים חדים — מזמרה, מגרפה, את — מחזיקים עם הקצה למטה, לא רצים איתם ולא משאירים אותם על האדמה, שם אפשר לדרוך עליהם. ילדים צעירים עובדים עם כלים קטנים ובהשגחה.
דשנים, חומרי הדברה וחלק מהמצעים מכילים חומרים שלא מיועדים לגוף: לא מכניסים ידיים לפה בזמן העבודה, לא נוגעים בעיניים, ושוטפים ידיים היטב בסוף — גם אם עבדנו עם כפפות. שקי מצע ודשן נשמרים סגורים, במקום שילדים קטנים וחיות לא מגיעים אליו. בקיץ עובדים בבוקר או אחר הצהריים, עם כובע ובקבוק מים.