שותלים בעציץ ובגינה: אדמה, ניקוז ושתיל ראשון

בוטניקה וגינון · לכיתות ב׳–ח׳

שתילה נראית פשוטה — חור, שתיל, מים. אבל ההבדל בין צמח שמתייבש תוך שבוע לבין צמח שגדל יפה נמצא בפרטים הקטנים: איזה עציץ, איזו אדמה, כמה עמוק, ומה עושים בימים הראשונים. בשיעור הזה עוברים על הכול צעד אחר צעד.

העציץ והמצע

הכלל הראשון: עציץ עם חורים בתחתית. בלי ניקוז, מים מצטברים והשורשים נרקבים. העציץ צריך להתאים לגודל הצמח — קצת גדול יותר מגוש השורשים, לא ענק. עציץ חרס ״נושם״ ומתייבש מהר, ועציץ פלסטיק שומר לחות זמן רב יותר.

בעציצים לא משתמשים באדמה מהגינה: היא נדחסת, ואין בה מספיק אוויר. קונים ״מצע שתילה״ — תערובת קלה ואוורירית, בדרך כלל של כבול או סיבי קוקוס, קומפוסט וחומרים כמו פרלייט (גרגרים לבנים קלים). לסוקולנטים ולקקטוסים מוסיפים חול גס, כדי שהמים יעברו מהר. בגינה עצמה משפרים את האדמה בקומפוסט, שמוסיף חומר אורגני ועוזר לה להחזיק מים ואוויר.

העברת שתיל צעד אחר צעד

משקים את השתיל שעה לפני — כך גוש האדמה נשאר שלם. ממלאים את העציץ החדש במצע עד בערך שליש. הופכים את מגש השתילים, מחזיקים את הצמח בין האצבעות ליד הבסיס, ומקישים בעדינות עד שהגוש יוצא. לא מושכים בגבעול! מניחים את השתיל כך שראש הגוש יהיה כשניים־שלושה סנטימטרים מתחת לשפת העציץ, ממלאים מצע מסביב ולוחצים קלות.

משקים מיד ובשפע, עד שמים יוצאים מלמטה — זה מצמיד את המצע לשורשים. בימים הראשונים השתיל ״בהלם״: שמים אותו במקום מוצל־חלקית, ומעבירים לשמש בהדרגה. בגינה עדיף לשתול בשעות אחר הצהריים או ביום מעונן, כדי שהשתיל לא ״יישרף״ ביום הראשון.

צמח חדש מענף: ייחורים

צמחים רבים אפשר להרבות בלי זרעים בכלל. חותכים קצה של ענף באורך של כ־10 סנטימטרים, מתחת ל״פרק״ — המקום שבו יוצא עלה. מורידים את העלים התחתונים, ומעמידים את הענף בכוס מים או תוקעים במצע לח. אחרי כמה שבועות יוצאים שורשים, ואז שותלים בעציץ. זה עובד יפה עם פוטוס, נענע, בזיליקום, רוזמרין ופלרגוניה (גרניום).

הצמח החדש זהה לגמרי לצמח שממנו נלקח הייחור — כמו העתק. כך מגדלים בגינון ובחקלאות זנים שרוצים לשמור בדיוק. ואת החיתוך עושה מבוגר, או ילד גדול עם מזמרה ובהשגחה.

בטיחות בעבודה בגינה

עובדים עם כפפות גינון: הן מגינות מקוצים, משריטות, מחרקים שמסתתרים מתחת לאבנים ומאדמה מלוכלכת. כלים חדים — מזמרה, מגרפה, את — מחזיקים עם הקצה למטה, לא רצים איתם ולא משאירים אותם על האדמה, שם אפשר לדרוך עליהם. ילדים צעירים עובדים עם כלים קטנים ובהשגחה.

דשנים, חומרי הדברה וחלק מהמצעים מכילים חומרים שלא מיועדים לגוף: לא מכניסים ידיים לפה בזמן העבודה, לא נוגעים בעיניים, ושוטפים ידיים היטב בסוף — גם אם עבדנו עם כפפות. שקי מצע ודשן נשמרים סגורים, במקום שילדים קטנים וחיות לא מגיעים אליו. בקיץ עובדים בבוקר או אחר הצהריים, עם כובע ובקבוק מים.

✅ חידון: שותלים בעציץ ובגינה: אדמה, ניקוז ושתיל ראשון

1. למה חשובים חורים בתחתית העציץ?

2. למה לא שמים אדמת גינה בעציץ?

3. איך מוציאים שתיל ממגש?

4. מה עושים מיד אחרי השתילה?

5. מה זה ייחור?

6. מתחת לאיזה חלק חותכים ייחור?

7. איך מחזיקים כלי גינון חד?

8. למה עובדים עם כפפות?

🖨️ דף עבודה להדפסה

8 שאלות, שאלות לחשיבה ודף תשובות עם הסברים.

🌳 מה זו הרכבה? ←עוד דרך להרבות עצי פרי.

📘 מושגים מהשיעור

💬 שאלות לשיחה

  1. למה לדעתכם שתיל צריך ״זמן הסתגלות״ לפני שעובר לשמש מלאה?
  2. נסו להשריש ייחור של נענע או פוטוס בכוס מים. כמה ימים עד שהופיע השורש הראשון?
  3. מה הייתם כותבים ברשימת כללי בטיחות לגינה של בית הספר?

📖 קטע קריאה בנושא: 🌱 השעועית של מיכל

טוענים את הקטע…

עוד שיעורים בבוטניקה וגינון

לכל 17 השיעורים בבוטניקה וגינון ←

חוברת ומבחן לדוגמה לכיתה

שאלות נפוצות

מתי הכי טוב לשתול בישראל?

רוב הצמחים הרב־שנתיים והעצים שותלים בסתיו ובחורף, כשיש גשם וחום מתון. ירקות קיץ שותלים באביב, וירקות חורף בסתיו. בקיץ החם עדיף לא לשתול, ואם שותלים — בערב ועם השקיה צמודה.

כל כמה זמן מחליפים עציץ?

כשהשורשים יוצאים מהחורים, או כשהמים עוברים מהר מאוד ולא נספגים — סימן שהעציץ מלא שורשים. בדרך כלל כל שנה־שנתיים, לעציץ גדול במעט.

האם אפשר לשתול גרעינים מהמטבח?

כן, וזה כיף: אבוקדו, לימון ותמר נובטים יפה. רק לדעת שעץ שגדל מגרעין נותן לרוב פרי שונה מהמקור, ולפעמים רק אחרי שנים רבות.

שווה להסתכל גם על בוטניקה וגינון, ולומדים.

האם זה עזר?
חדש בעוגה בוגה: מבקשים — ואנחנו מכינים ✨חסר לכם דף עבודה, חוברת או משחק? ספרו לנו, בחינם.
לבקשת דף ←או בוואטסאפ