מה קרה לפרחים
בשנים הראשונות של המדינה, טיול בטבע הסתיים לעתים קרובות בזר פרחים. כשהאוכלוסייה גדלה, הקטיף הפך לבעיה: פרח שנקטף לא מפיץ זרעים, ופקעת שנעקרה לא תפרח שוב. בשדות הקרובים לערים ולכבישים נעלמו כלניות, רקפות, נרקיסים ואירוסים, ואנשי טבע חששו שחלק מהמינים ייעלמו לגמרי.
החברה להגנת הטבע ורשות שמורות הטבע של אז החליטו לפעול יחד: הרשות דאגה לחוק ולאכיפה, והחברה לחינוך ולהסברה.
החוק
בשנת 1964, בעקבות הצעה של חבר הכנסת והסופר ס. יזהר, נקבע בחוק שאפשר להכריז על צמחים כ״ערכי טבע מוגנים״. על ערך טבע מוגן אסור לקטוף, לעקור, להשמיד, לפגוע, להחזיק ולמכור — בלי היתר. מי שעובר על החוק עלול לשלם קנס. היום החוק נקרא ״חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה״, והרשות שאוכפת אותו היא רשות הטבע והגנים.
הרשימה עודכנה כמה פעמים. ברשימה שאושרה ב־2005 יש כ־250 מיני צמחים מוגנים, מתוך יותר מ־2,000 מיני צמחי בר בארץ. בין המוגנים: כלנית מצויה, רקפת מצויה, נרקיס, צבעוני ההרים, שושן צחור, דם המכבים, סתוונית, כל האירוסים, כל הסחלבים — וגם עצי בר רבים. הרשימה המלאה מתפרסמת ברשומות ובאתר רשות הטבע והגנים.
המבצע: ילדים מלמדים מבוגרים
החוק לבד לא הספיק — היה צריך לשנות הרגלים. בשנות ה־60 יצא מבצע הסברה גדול: כרזות, מודעות בעיתונים, תשדירים ברדיו ושירים, ובעיקר פעילות בבתי הספר ובגני הילדים. ילדים למדו ״לא קוטפים פרחי בר״, ולימדו את ההורים. במקום זר פרחים, ההמלצה הייתה לצלם, לצייר — או לגדל פרחים בגינה.
המבצע נחשב לאחד ממבצעי ההסברה המוצלחים ביותר בתולדות המדינה: בתוך שנים ספורות כמעט פסקה קטיפת הפרחים המוגנים, והכלניות והרקפות חזרו למקומות שמהם נעלמו. כיום רוב הישראלים פשוט לא קוטפים פרחי בר — זה הפך להרגל של חברה שלמה.
הסכנות של היום, ומה אפשר לעשות
היום הסכנה הגדולה לפרחים היא כבר לא הקטיף, אלא אובדן השטחים הפתוחים: בנייה, כבישים, ייבוש ביצות, צמחים פולשים ושינויי אקלים. במיוחד בסכנה צמחים שחיים בבתי גידול נדירים — חולות החוף, ביצות ובריכות חורף. ב״ספר האדום״ של הצמחים בישראל מופיעים מאות מינים בסכנת הכחדה.
מה כל אחד יכול לעשות? לצלם ולא לקטוף; ללכת בשבילים; לא לעקור פקעות, ולקנות צמחי גינה רק במשתלה; לשתול צמחי בר מקומיים במקום צמחים פולשים; לדווח לרשות הטבע והגנים על קטיף או עקירה; ולהשתתף בפעילות של שמירת טבע, כמו ניטור פרחים או ניקוי שטחים. וחשוב לזכור: גם פרח שאינו ברשימה עדיף להשאיר במקומו — שיפיץ זרעים, וישמח גם את המטיילים הבאים.