כללי הזהב
כלל ראשון: לא אוכלים ולא טועמים שום צמח, פרי, זרע, פטרייה או פרח מהטבע או מהגינה — בלי מבוגר שמכיר אותו בוודאות. ״נראה כמו״ זה לא מספיק: יש צמחים רעילים שדומים מאוד לצמחי מאכל, ופירות יפים ומבריקים יכולים להיות מסוכנים במיוחד. ציפורים אוכלות פירות שמזיקים לבני אדם — זו לא הוכחה שזה בטוח.
כלל שני: לא מכניסים לפה עלים, גבעולים ופרחים, גם לא כמשחק, ולא מוצצים צוף מפרחים לא מוכרים. כלל שלישי: אחרי נגיעה בצמח לא מוכר, או אחרי עבודה בגינה, שוטפים ידיים — לפני אוכל ולפני שנוגעים בעיניים. כלל רביעי: לא שורפים צמחים לא מוכרים — עשן של צמחים מסוימים מסוכן לנשימה.
בגינה וברחוב
הרדוף הנחלים הוא שיח ירוק־עד עם פרחים ורודים, לבנים או אדומים. הוא גדל בר לאורך נחלים, ונשתל הרבה בגינות, בשדרות ובחניונים, כי הוא עמיד ויפה. כל חלקי ההרדוף רעילים מאוד — העלים, הפרחים, הזרעים והמוהל — ואפילו לא משתמשים בענפים שלו כשיפודים או צולים עליהם. הקיקיון המצוי הוא שיח גבוה עם עלים גדולים בצורת כף יד ופירות קוצניים; הזרעים המנומרים שלו נראים כמו חרוזים יפים, והם מהזרעים הרעילים ביותר שיש.
הדטורה, עם פרחים לבנים גדולים בצורת חצוצרה ופרי עגול וקוצני, רעילה בכל חלקיה. טבק השיח — שיח או עץ קטן עם פרחים צינוריים צהובים — הגיע מדרום אמריקה ומתפשט בשטחים פתוחים, וגם הוא רעיל. לחלבלובים, ולפתילת המדבר בדרום, יש מוהל לבן ש״חולב״ מגבעול שנשבר; הוא מגרה את העור ומסוכן מאוד לעיניים. ובצלים ופקעות של פרחי נוי, כמו נרקיס וצבעוני, אינם למאכל.
בתוך הבית
צמחי בית נפוצים כמו דיפנבכיה, פוטוס, פילודנדרון, מונסטרה, זמיה וספטיפילום מכילים גבישים זעירים שגורמים לצריבה ולנפיחות בפה ובגרון אם לועסים אותם. פוינסטיה (חלבלוב נאה) גורמת בעיקר לגירוי. את הצמחים האלה שמים גבוה, הרחק מפעוטות שזוחלים ומכניסים הכול לפה, ומכלבים וחתולים — לחלק מהחיות הם מסוכנים אף יותר.
גם בגינה של הבית: תורמוסים ופולים לא מבושלים, זרעים מצופים בחומרי הדברה מחנות גינון, ופירות של עצי נוי — לא לטעום. ושימו לב גם לאלרגיות: יש אנשים שמגיבים במגע לצמחים מסוימים בפריחה בעור. מי שנגע ומרגיש גירוד — שוטף במים וסבון.
מה עושים אם מישהו טעם צמח
לא נבהלים ולא מחכים לסימנים. מוציאים מהפה את מה שנשאר ושוטפים את הפה במים. לא מנסים לגרום להקאה. מתקשרים מיד למרכז הארצי למידע בהרעלות שבבית החולים רמב״ם: 04-7771900 — הוא פועל כל שעות היממה ומייעץ מה לעשות. אם יש קושי לנשום, עילפון, פרכוסים או מצב שנראה חמור — מתקשרים מיד למד״א, 101.
כדאי לשמור את הצמח, לצלם אותו או לקחת חלק ממנו בשקית — כך קל יותר לזהות אותו. שימו את מספר מרכז ההרעלות בטלפון של כל המשפחה עוד היום. ומה שהכי חשוב: לספר למבוגר מיד, גם אם נדמה ש״זה כלום״ ושלא קרה כלום. אף אחד לא יכעס — אנחנו רוצים לעזור.