שורשים: עוגן, משאבה ומחסן
לשורש שלושה תפקידים: הוא מחזיק את הצמח באדמה, סופג ממנה מים ומינרלים, ולפעמים גם אוגר מזון. יש שני סוגים עיקריים. ל״שורש שִׁפּוּד״ יש שורש ראשי עבה שיורד עמוק, וממנו יוצאים שורשים צדדיים — כמו אצל הגזר, החרצית והאלון. ל״שורשים ציציים״ יש הרבה שורשים דקים בעובי דומה, שמתפשטים קרוב לפני הקרקע — כמו אצל החיטה, הדשא והבצל.
רוב המים נכנסים דרך ״שערות שורש״: שלוחות זעירות, דקות מאוד, שנמצאות ליד קצה השורש. יש מהן אלפים, והן מגדילות מאוד את השטח שנוגע באדמה. לכן כשמעבירים שתיל מעציץ לגינה, משתדלים לשמור על גוש האדמה סביב השורשים — בלי לנער אותו — כדי לא לקרוע את השערות העדינות.
גבעול וגזע: כביש דו־סטרי
הגבעול מחזיק את העלים מול האור ואת הפרחים במקום שבו חרקים ימצאו אותם. אבל התפקיד החשוב שלו נסתר: בתוכו עוברים שני סוגים של צינורות. בצינורות ״העֵצָה״ עולים מים ומינרלים מהשורשים למעלה, ובצינורות ״השִׁיפָה״ זורם סוכר שהעלים ייצרו — לכל מקום שצריך אותו, גם למטה, אל השורשים.
לצמחים עשבוניים, כמו חמנייה או חסה, יש גבעול ירוק ורך. לעצים ולשיחים יש גבעול עצי: כל שנה נוספת בגזע שכבה חדשה של עצה, וכך הוא מתעבה. באזורים עם עונות ברורות השכבות נראות בחתך כ״טבעות שנתיות״, וסופרים אותן כדי להעריך את גיל העץ. הקליפה שבחוץ מגינה על השיפה העדינה שמתחתיה — ולכן קילוף טבעת של קליפה מסביב לגזע עלול להמית עץ שלם.
העלה: מפעל קטן ושטוח
לעלה טיפוסי יש חלק שטוח שנקרא ״טרף״ ו״פטוטרת״ — מעין ידית שמחברת אותו לגבעול. השטח השטוח קולט כמה שיותר אור. בתוך הטרף עוברים ״עורקים״ — אותם צינורות הובלה, שמביאים מים ומוציאים סוכר. בצד התחתון של העלה יש חורים זעירים, ״פִּיוֹנִיּוֹת״, שדרכם נכנס פחמן דו־חמצני ויוצאים חמצן ואדי מים.
צורת העלה מספרת על המקום שבו הצמח חי. לצמחי צל יש לעתים קרובות עלים רחבים, כדי לתפוס כל קרן אור. לצמחי מדבר יש עלים קטנים, קשים, מכוסים שעווה או שערות — או שאין להם עלים בכלל, והגבעול הירוק עושה את העבודה. אצל הצבר, העלים הפכו לקוצים, והחלק הירוק והשטוח הוא בכלל גבעול.
צמח שגדל כל החיים
ההבדל הגדול בין צמח לבעל חיים: רוב בעלי החיים מפסיקים לגדול כשהם מבוגרים, וצמחים ממשיכים לגדול כל חייהם. בקצות הגבעולים והשורשים יש ״רקמות גדילה״ שבהן התאים מתחלקים כל הזמן. לכן אפשר לגזום שיח והוא יצמיח ענפים חדשים, ואפשר לחתוך ענף ולהשריש אותו כ״ייחור״ — ויצמח ממנו צמח שלם.

