איך צמחים אוכלים ושותים?

בוטניקה וגינון · לכיתות ג׳–ח׳

צמח לא הולך למקרר ולא פותח את הפה, ובכל זאת הוא אוכל ושותה כל הזמן. את המזון הוא מייצר בעצמו מאור, מים ואוויר, ואת המים הוא מושך מהאדמה במסע ארוך שמסתיים בעלים. בשיעור הזה עוקבים אחרי המסע, ועושים ניסוי שמראה אותו בעיניים.

המזון: סוכר שנוצר מאור

בעלים יש חומר ירוק בשם כלורופיל, שקולט את האור. בעזרת האנרגיה של האור, הצמח מחבר פחמן דו־חמצני מהאוויר ומים מהאדמה, ומייצר סוכר. בדרך משתחרר חמצן — אותו חמצן שאנחנו נושמים. לתהליך קוראים פוטוסינתזה, כלומר ״הרכבה בעזרת אור״.

הסוכר הוא גם הדלק וגם חומר הבניין של הצמח. ממנו הצמח מכין עמילן (מחסן אנרגיה בתפוח האדמה ובחיטה), תאית (החומר הקשיח של הדפנות, שממנו עשוי גם הנייר), שמנים בזרעים ועוד. כמעט כל המזון על כדור הארץ — גם הבשר והחלב — מתחיל בסוכר שצמח ייצר מאור.

השתייה: מסע המים מלמטה למעלה

המים נכנסים דרך שערות השורש, עוברים אל צינורות העצה ועולים בגבעול עד לעלים. רוב המים לא נשארים בצמח: הם מתאדים החוצה דרך הפיוניות שבעלים. התהליך הזה נקרא ״דִּיּוּת״. כשמולקולות מים יוצאות מהעלה, הן מושכות אחריהן את המים שמתחתן, ממש כמו שתייה בקש. כך גם עץ גבוה יכול להעלות מים עשרות מטרים בלי משאבה.

הדיות גם מקררת את הצמח, כמו זיעה אצלנו. ביום חם ויבש הצמח מאבד הרבה מים, ואם אין מספיק באדמה הוא סוגר את הפיוניות ומפסיק לגדול. כשגם זה לא עוזר, התאים מאבדים לחץ והצמח ״נבול״ — העלים צונחים. השקיה בזמן מחזירה את הלחץ, והעלים מזדקפים שוב.

ויטמינים לצמח: מינרלים מהאדמה

מאור, מים ואוויר הצמח מייצר סוכר — אבל כדי לבנות חלבונים, כלורופיל ופרחים הוא צריך גם מינרלים מהאדמה. החשובים הם חנקן (לעלים ירוקים וגדילה), זרחן (לשורשים ולפרחים) ואשלגן (לחוזק ולפירות). הם מגיעים מהתפרקות של עלים ובעלי חיים מתים, מקומפוסט ומדשן, ונכנסים לצמח כשהם מומסים במים.

צמח שחסר לו חנקן נראה חיוור וצהבהב, וצמח שקיבל יותר מדי דשן עלול ״להישרף״ — קצות העלים מתייבשים. לכן בגינון הכלל הוא: מעט ובקביעות. ובטיחות: דשנים וחומרי ריסוס מחזיקים מבוגרים בלבד, הרחק מילדים ומבעלי חיים, ושוטפים ידיים אחרי עבודה בגינה.

ניסוי: הסלרי שמשנה צבע

צריך: גבעול סלרי עם עלים (או פרח לבן, כמו ציפורן), כוס שקופה, מים וצבע מאכל כחול או אדום. ממלאים חצי כוס מים, מוסיפים כמה טיפות צבע, ומעמידים בתוכה את הסלרי. מבוגר חותך את קצה הגבעול בסכין רגע לפני כן — את החיתוך עושה מבוגר בלבד.

אחרי כמה שעות, ובעיקר אחרי לילה, מסתכלים על העלים: הקצוות מתחילים להיצבע. מבוגר חותך את הגבעול לרוחב, ורואים נקודות צבעוניות — אלה צינורות העצה שבהם עלו המים. נסו להעמיד כוס אחת ליד חלון וכוס אחת בפינה מוצלת וקרירה: באיזו כוס הצבע עולה מהר יותר? (רמז: איפה הדיות חזקה יותר?) את הסלרי הצבוע לא אוכלים, ובסוף שופכים את המים ושוטפים ידיים.

✅ חידון: איך צמחים אוכלים ושותים?

1. מה הצמח מייצר בפוטוסינתזה?

2. איך נקרא האידוי של מים מהעלים?

3. מה גורם למים לעלות בגזע של עץ גבוה?

4. מה קורה לצמח שאין לו מספיק מים?

5. איזה מינרל קשור במיוחד לעלים ירוקים ולגדילה?

6. מה מראה ניסוי הסלרי הצבעוני?

7. למה יותר מדי דשן מזיק?

8. איפה הצבע יעלה מהר יותר בניסוי?

🖨️ דף עבודה להדפסה

8 שאלות, שאלות לחשיבה ודף תשובות עם הסברים.

☀️ שיעור במדעים: פוטוסינתזה ←איך צמח מכין מזון מאור.🟢 מה זה כלורופיל? ←החומר הירוק שקולט את האור.

📘 מושגים מהשיעור

💬 שאלות לשיחה

  1. אם כמעט כל המזון מתחיל בצמחים, מה אכלתם היום שלא קשור לצמח בכלל? (חשבו טוב!)
  2. למה לדעתכם צמחי מדבר סוגרים את הפיוניות ביום ופותחים בלילה?
  3. תכננו ניסוי שבודק אם עלה ״מזיע״: מה תשימו על העלה, ומה תצפו לראות?

📖 קטע קריאה בנושא: 🌳 מאיפה העץ מקבל את המשקל שלו?

לפני כ־400 שנה ערך המדען הפלמי יאן בפטיסטה ואן הלמונט ניסוי פשוט וסבלני. הוא שקל כמות של אדמה יבשה, שתל בה ענף צעיר של ערבה, ובמשך חמש שנים השקה אותו רק במי גשם. בסוף הניסוי שקל העץ עשרות קילוגרמים יותר מבהתחלה. ואן הלמונט ייבש ושקל שוב את האדמה, וגילה שמשקלה כמעט לא השתנה.

המסקנה שלו הייתה שהעץ בנה את גופו מהמים. הוא צדק רק בחלקו. היום אנחנו יודעים שחלק גדול מחומר העץ מגיע דווקא מהאוויר. כשקוראים בעיתון על יערות שקולטים פחמן דו־חמצני, מדובר בדיוק בתהליך הזה: העצים לוקחים גז מהאוויר ובונים ממנו את הגזע, הענפים והעלים. זו אחת הסיבות לכך ששמירה על יערות חשובה גם בגלל שינויי האקלים.

בעלים יש פתחים זעירים שנקראים . דרכם נכנס לעלה פחמן דו־חמצני, גז שנמצא באוויר בכמות קטנה. בתוך תאי העלה יש חומר ירוק, , את אור השמש. בעזרת האנרגיה של האור, הצמח מחבר את הפחמן הדו־חמצני עם מים שעלו מהשורשים, ויוצר סוכר. התהליך הזה נקרא פוטוסינתזה, ובמהלכו לאוויר חמצן, שבעלי חיים ובני אדם נושמים.

מהסוכר בונה הצמח כמעט את כל גופו: עלים, גבעולים, שורשים ועץ קשה. מהאדמה הוא מקבל מים ומעט , כמו חנקן וזרחן. חשובים לו מאוד, אבל משקלם קטן.

ומה עם המים? רוב המים שהצמח לא נשארים בו. הם עולים בצינורות דקים בגבעול, ויוצאים כאדים דרך . מהעלים מושך את המים הבאים כלפי מעלה, כמו קש שמישהו מוצץ מלמעלה.

כך שבפעם הבאה שתראו עץ גדול, תוכלו לחשוב שרובו נבנה מאוויר, ממים ומאור שמש.

📖 מילון הקטע
  • פיוניות — פתחים זעירים בעלה שדרכם נכנסים ויוצאים גזים ואדי מים
  • הכלורופיל — החומר הירוק בעלים, שקולט את אור השמש
  • שקולט — שמקבל ותופס
  • משתחרר — יוצא החוצה
  • מינרלים — חומרים מהאדמה שהצמח צריך בכמות קטנה
  • שואב — מושך פנימה
  • האידוי — הפיכה של מים לאדים

שאלות

1. מה גילה ואן הלמונט בסוף הניסוי?
2. במה טעה ואן הלמונט?
3. מה תפקידו של הכלורופיל?
4. מה קורה לרוב המים שהצמח שואב?
5. למה מסתיים המאמר במשפט שהעץ ״נבנה מאוויר, ממים ומאור שמש״?
6. למה היה חשוב שוואן הלמונט ישקה את העץ במי גשם בלבד, ולא יוסיף לאדמה שום דבר?

עוד שיעורים בבוטניקה וגינון

לכל 17 השיעורים בבוטניקה וגינון ←

חוברת ומבחן לדוגמה לכיתה

שאלות נפוצות

האם צמחים נושמים?

כן. כמו כל יצור חי, הצמח נושם יום ולילה ומשתמש בחמצן כדי להפיק אנרגיה מהסוכר. ביום, הפוטוסינתזה מייצרת הרבה יותר חמצן ממה שהצמח צורך, ולכן בסך הכול צמחים משחררים חמצן.

האם צמח יכול לחיות בלי אדמה?

כן, אם מקבל מים, אור ומינרלים בדרך אחרת. בגידול ״הידרופוני״ השורשים נמצאים במים שהמינרלים מומסים בהם. האדמה עצמה היא בעיקר עוגן ומאגר.

איפה מוסברת הפוטוסינתזה בפירוט?

בשיעור ״פוטוסינתזה״ בנושא המדעים, ובעמוד המושג במילון של המדעים. כאן ממשיכים אל הדיות, המינרלים והניסוי.

שווה להסתכל גם על בוטניקה וגינון, ולומדים.

האם זה עזר?
חדש בעוגה בוגה: מבקשים — ואנחנו מכינים ✨חסר לכם דף עבודה, חוברת או משחק? ספרו לנו, בחינם.
לבקשת דף ←או בוואטסאפ