רוב המים שצמח סופג מהאדמה לא נשארים בו — הם יוצאים לאוויר כאדים. כשמולקולות מים יוצאות מהעלה, הן מושכות אחריהן את המים שבצינורות, ממש כמו שתייה בקש. כך מים עולים גם לצמרת של עץ גבוה.
הדיות חזקה יותר בחום, באור, ברוח ובאוויר יבש, וחלשה בלילה ובימים לחים. לכן בקיץ הישראלי צמחים צריכים הרבה יותר מים, ובימי שרב הם עלולים לנבול גם כשהאדמה לא יבשה לגמרי.
יער גדול ״מזיע״ כמויות עצומות של מים לאוויר, ומשפיע על הלחות ואפילו על הגשם באזור. ובעיר — עצים מקררים את הרחוב גם בצל שלהם וגם בדיות.