למה צמחי תבלין מריחים?
הריח החזק של נענע, רוזמרין או זעתר מגיע משמנים ריחניים שהצמח מייצר בבלוטות זעירות על העלים. כשמשפשפים עלה, הבלוטות נפתחות והריח משתחרר. בשביל הצמח, הריח הוא בעיקר הגנה: הוא מרחיק חרקים ובעלי חיים שהיו רוצים לאכול אותו, ובחלק מהמקרים גם מגן מפני פטריות וחיידקים.
הרבה מצמחי התבלין שלנו — נענע, מרווה, רוזמרין, זעתר, לבנדר, בזיליקום — שייכים לאותה משפחה בוטנית: משפחת השפתניים. לרובם יש גבעול מרובע (נסו למשש!), עלים שיוצאים בזוגות זה מול זה, ופרחים קטנים שנראים כמו ״פה עם שתי שפתיים״. ופטרוזיליה, כוסברה ושמיר שייכים למשפחה אחרת — הסוככיים, שהפרחים שלהם מסודרים כמו מטרייה.
מכירים את הצמחים
נענע אוהבת מים ומעט צל, ומתפשטת בקני שורש מתחת לאדמה — לכן כדאי לגדל אותה בעציץ נפרד, אחרת תשתלט על הכול. בזיליקום הוא צמח קיץ חד־שנתי שאוהב חום ושמש; בחורף הוא נחלש ומת. כשמופיעים פרחים, קוטפים אותם, והצמח ממשיך לייצר עלים. רוזמרין ומרווה הם שיחים רב־שנתיים, ירוקי־עד, שאוהבים שמש מלאה ומעט מים — הם מתאימים מאוד לאקלים הישראלי, והדבורים אוהבות את הפרחים שלהם.
פטרוזיליה, כוסברה ושמיר אוהבים את החורף הישראלי: זורעים אותם בסתיו, ובקיץ החם הם ממהרים לפרוח ולהתייבש. כדאי לזרוע מעט בכל כמה שבועות, כדי שתמיד יהיה טרי.
הזעתר והמרווה: מהבר לעציץ
הזעתר (בשמו העברי: אזוב מצוי) הוא צמח בר ים־תיכוני ותיק, שעליו משמשים מזמן רב לתבלין המפורסם. בגלל קטיף מסחרי רב בטבע, בשנת 1977 הוא הוכרז כערך טבע מוגן, וגם למרווה המשולשת שגדלה בר יש מגבלות קטיף. היום מגדלים זעתר ומרווה בשדות ובמשתלות, וכל אחד יכול לגדל אותם בעציץ — בשמש מלאה ובהשקיה מעטה.
המסקנה פשוטה: את צמחי התבלין קונים או מגדלים — לא קוטפים בטבע. וזה גם עניין של בטיחות: יש צמחי בר רעילים שדומים לצמחי תבלין, במיוחד בני משפחת הסוככיים, שביניהם יש צמחים רעילים מאוד שנראים כמו פטרוזיליה או שמיר. רק מבוגר שמכיר צמחים היטב יכול להבחין ביניהם — וגם הוא קונה בירקנייה.
קוטפים, מייבשים ונהנים
קוטפים בבוקר, כשהעלים מלאים בריח, ומקצות הענפים — כך הצמח מסתעף ונעשה מלא יותר. לא קוטפים יותר משליש מהצמח בפעם אחת. אפשר לייבש ענפים של רוזמרין, מרווה וזעתר: קושרים צרור קטן ותולים במקום מוצל ומאוורר, ואחרי שבוע־שבועיים מפוררים לצנצנת סגורה.
ובטיחות: לפני שימוש שוטפים את העלים. מי שיש לו אלרגיה, או בבית שיש בו תינוק — מתייעצים לפני שמכינים תה צמחים. וחשוב: צמחי תבלין הם לא תרופה. אם מישהו חולה — הולכים לרופא.