הקיקיון התפשט בישראל בשולי נחלים, ליד ביוב וערוצים, באתרי בנייה ובשטחים מוזנחים. הוא גדל מהר מאוד, ובתוך שנה יכול להגיע לגובה של כמה מטרים. העלים גדולים, מחולקים לאונות מחודדות, לפעמים בגוון אדמדם.
הזרעים חלקים, מבריקים ומנומרים, ונראים כמו חרוזים או שעועית מעוצבת. בתוכם יש חומר רעיל מאוד; בליעה של זרע שנלעס עלולה להיות מסוכנת לחיים, במיוחד לילדים. לא אוספים את הזרעים, לא משחקים בהם ולא משחילים אותם לשרשרת.
מזרעי הקיקיון מפיקים בתעשייה שמן קיק, ובתהליך הייצור מוציאים ממנו את החומר הרעיל. בספר יונה מסופר על ״קיקיון״ שצמח מעל ראשו של יונה בלילה אחד — ומכאן הביטוי ״קיקיוני״ לדבר שקם מהר ונעלם מהר.