יש רב־שנתיים שנשארים ירוקים מעל הקרקע כל השנה, כמו האלון, הרוזמרין והזית. ויש כאלה שהחלק העליון שלהם מתייבש בעונה הקשה, והם ממשיכים לחיות מתחת לאדמה — בפקעת, בבצל או בקנה שורש — כמו הרקפת, הכלנית והנענע.
לרב־שנתי יש יתרון: הוא לא מתחיל כל שנה מאפס, ויש לו שורשים מוכנים ומחסני מזון. החיסרון: הוא צריך לשרוד את כל העונות, ולכן הוא משקיע בהגנות — קליפה, קוצים, ריח חזק או עלים קשים.
בגינה, רב־שנתיים חוסכים עבודה: שותלים פעם אחת, והם חוזרים כל שנה. צמחי בר רב־שנתיים מקומיים מתאימים במיוחד לגינה חסכונית במים.