מה זו מיתולוגיה
מיתוס הוא סיפור עתיק שאנשים סיפרו כדי להסביר את העולם: מאיפה בא הרעם, למה יש עונות, איך נברא האדם. המיתולוגיה היוונית היא אוסף הסיפורים שהיוונים האמינו בהם לפני כ־3,000–2,000 שנה. הם בנו לאלים מקדשים, הקריבו להם קורבנות וחגגו להם חגים.
היום אף אחד כמעט לא מאמין באלים האלה, אבל הסיפורים נשארו חלק מהתרבות של כל העולם. מהם באים שמות של כוכבי לכת, מילים בשפות רבות, סרטים וספרים. כאן נלמד אותם כסיפורים — ונבין מה הם מלמדים על האנשים שסיפרו אותם.
זאוס ומשפחתו
לפי המיתוס, לפני האלים האולימפיים שלטו הטיטאנים, ובראשם קרונוס. קרונוס פחד שאחד מילדיו יחליף אותו, ולכן בלע אותם. אבל אשתו ריאה הצליחה להסתיר את התינוק האחרון, זאוס, במערה באי כרתים. כשזאוס גדל, הוא שחרר את אחיו ואחיותיו, ויחד הם ניצחו את הטיטאנים במלחמה גדולה.
זאוס נעשה מלך האלים ושליט השמיים, וכלי הנשק שלו היה הברק. אחיו פוסידון קיבל את הים, והוא מחזיק קלשון בעל שלוש שיניים. האח השלישי, האדס, קיבל את העולם התחתון — ממלכת המתים. בגלל שלא גר על האולימפוס, הוא לא נחשב לרוב בין שנים־עשר האולימפיים.
שנים־עשר האולימפיים
הרשימה המקובלת: זאוס, מלך האלים; הרה, אשתו, אלת הנישואים והמשפחה; פוסידון, אל הים; דמטר, אלת התבואה והחקלאות; אתנה, אלת החוכמה והמלאכה, שעל שמה נקראה אתונה; אפולו, אל האור, המוזיקה והרפואה; ארטמיס, אחותו התאומה, אלת הציד והטבע; ארס, אל המלחמה.
ועוד: אפרודיטה, אלת האהבה והיופי; הפייסטוס, הנפח של האלים, שבנה להם כלי נשק ועל פי הסיפורים עבד בתוך הרי געש; הרמס, שליח האלים בעל הסנדלים המכונפים; ודיוניסוס, אל היין והתיאטרון. ברשימות ישנות יותר מופיעה במקומו הסטיה, אלת האח והבית — ולכן לפעמים יש ״שלושה־עשר״ שמות.
אלים שמתנהגים כמו בני אדם
מה שמיוחד באלים היווניים הוא שהם רחוקים מלהיות מושלמים. הרה קינאה, ארס התקוטט, ואפילו זאוס עצמו הענישו בחומרה את מי שהכעיס אותו. הסיפור על פרומתאוס, טיטאן שגנב אש מהאלים ונתן אותה לבני האדם, מספר שזאוס כבל אותו לסלע כעונש.
מצד שני, האלים גם עזרו לבני אדם שהם אהבו, בעיקר לגיבורים. אתנה עזרה לאודיסאוס, והרמס ואתנה עזרו לפרסאוס במסע נגד מדוזה. דרך הסיפורים האלה דיברו היוונים על מוסר: על גאווה שמביאה עונש, על נאמנות ועל חוכמה.
מאתנה למינרווה: האלים ברומא
כשהרומאים כבשו את יוון, הם אהבו את התרבות שלה ואימצו רבים מהסיפורים, אבל נתנו לאלים את השמות של האלים הרומיים שלהם: זאוס נעשה יופיטר, הרה — יונו, פוסידון — נפטון, אתנה — מינרווה, ארס — מאדים (מארס), אפרודיטה — ונוס, הרמס — מרקוריוס.
מהשמות הרומיים האלה באים שמות של כוכבי הלכת באנגלית: Jupiter, Neptune, Mars, Venus ו־Mercury. גם המילים ״פאניקה״ (על שם פאן) ו״מוזיקה״ (על שם המוזות) הגיעו מהמיתולוגיה היוונית.