תפוח אחד ומלחמה גדולה
לפי המיתוס, הכול התחיל בחתונה. אלת המריבה, שלא הוזמנה, זרקה בין האורחים תפוח זהב שעליו נכתב ״ליפה ביותר״. שלוש אלות — הרה, אתנה ואפרודיטה — רבו עליו, ופאריס, נסיך מטרויה, נבחר לשפוט. אפרודיטה הבטיחה לו את האישה היפה בעולם, והוא בחר בה.
האישה היפה בעולם הייתה הלנה, אשתו של מנלאוס, מלך ספרטה. פאריס לקח אותה איתו לטרויה, ומלכי יוון התאחדו, הפליגו באלף ספינות — כך מספר הסיפור — ושמו מצור על העיר. המצור נמשך עשר שנים.
האיליאדה: אכילס והקטור
האיליאדה מספרת רק על כמה שבועות מהשנה העשירית של המלחמה. במרכזה אכילס, הלוחם הגדול של היוונים, שכעס על המלך אגממנון ויצא מהקרבות. רק כשחברו הטוב פטרוקלוס נהרג בידי הקטור, הנסיך האמיץ של טרויה, חזר אכילס להילחם והרג את הקטור.
אחד הרגעים המרגשים ביצירה הוא כשפריאמוס, המלך הזקן של טרויה, מגיע לבדו לאוהל של אכילס ומבקש את גופת בנו. אכילס נזכר באביו שלו, בוכה יחד איתו ומחזיר את הגופה. היצירה מראה שגם באויב יש בני אדם.
הסוס הטרויאני
איך נגמרה המלחמה? לפי הסיפור, אודיסאוס הערמומי הציע תכסיס: היוונים בנו סוס עץ ענק, הסתירו בתוכו לוחמים, השאירו אותו מחוץ לחומות והעמידו פנים שהפליגו הביתה. הטרויאנים חשבו שזו מתנה לאלים, וגררו את הסוס פנימה.
בלילה יצאו הלוחמים מהסוס, פתחו את השערים לצבא שחזר בשקט, וטרויה נפלה. הסיפור הזה לא מופיע באיליאדה עצמה, אלא באודיסאה ובשירה מאוחרת. מאז ״סוס טרויאני״ הוא משהו שנראה כמו מתנה ומסתיר סכנה — וכך נקראות גם תוכנות זדוניות במחשב.
האודיסאה: עשר שנים בדרך הביתה
האודיסאה מספרת על אודיסאוס, מלך האי איתקה, שניסה לחזור הביתה אחרי המלחמה, ועבר עשר שנים של הרפתקאות. הוא נלכד במערה של הקיקלופ פוליפמוס, ענק בעל עין אחת, וברח ממנו בתחבולה: אמר שקוראים לו ״אף אחד״, וכשהקיקלופ קרא לעזרה הוא צעק ״אף אחד פוגע בי!״.
הוא חלף על פני הסירנות, יצורות ששירתן מושכת מלחים אל מותם — אודיסאוס ציווה לקשור אותו לתורן ולסתום לאנשיו את האוזניים בשעווה. בבית חיכתה לו אשתו הנאמנה פנלופה. היא אמרה לחיזרים שתבחר בעל כשתסיים לארוג בד, ובכל לילה פרמה בסתר את מה שארגה ביום. ״אודיסאה״ היא היום כל מסע ארוך ומלא הרפתקאות.
האם טרויה הייתה באמת?
במאה ה־19 חפר הסוחר הגרמני היינריך שלימן בגבעה בשם חיסרליק בטורקיה של היום, ומצא שם שכבות של עיר עתיקה. רוב החוקרים מסכימים היום שזו טרויה. החפירות של שלימן היו גסות והרסו חלק מהממצאים, וחוקרים שבאו אחריו חפרו בזהירות רבה יותר.
בגבעה יש לפחות תשע ערים זו על גבי זו. אחת מהן נחרבה בשריפה בסביבות 1200 לפני הספירה, וייתכן שזיכרון של מלחמה אמיתית נשמר בסיפורים. אבל הסוס, האלות והתפוח הם חלק מהמיתוס. גם על הומרוס עצמו לא יודעים כמעט דבר — ויש חוקרים שחושבים שהשירים הם יצירה של כמה משוררים לאורך דורות.