ילדות בספרטה
ספרטה הייתה עיר של לוחמים. לפי המקורות היווניים, בגיל שבע עזבו הבנים את הבית ועברו למסגרת אימונים קשוחה שנקראה ״אגוגה״. הם קיבלו מעט אוכל ובגדים פשוטים, ולמדו לסבול קור, רעב וכאב. המטרה הייתה שכל גבר יהיה חייל.
הבנות בספרטה התאמנו בריצה ובהיאבקות — דבר נדיר מאוד ביוון — ונשים בספרטה יכלו להחזיק אדמות. לצד האזרחים חיו בספרטה ההלוטים, אנשים משועבדים שעבדו בשדות. המילה ״ספרטני״ פירושה היום פשוט וקשוח, בלי מותרות.
אתונה: האקרופוליס והאגורה
באתונה, ילדים מאזרחים חופשיים למדו קריאה, כתיבה, מוזיקה וספורט, ולעיתים קרובות ליווה אותם לבית הספר עבד בשם ״פדגוג״ — מכאן המילה פדגוגיה. בנות נשארו בדרך כלל בבית ולמדו ניהול משק בית.
מעל העיר התנשא האקרופוליס, ״העיר הגבוהה״, ועליו הפרתנון: מקדש שיש לאלה אתנה, שנבנה בין 447 ל־432 לפני הספירה בערך. למטה הייתה האגורה, השוק והכיכר, שם קנו, מכרו, התווכחו על פוליטיקה ושמעו פילוסופים. אתונה גם פיתחה את הדמוקרטיה — שלטון שבו האזרחים מצביעים בעצמם, אם כי רק גברים בוגרים שהיו אזרחים.
פילוסופים — ״אוהבי החוכמה״
המילה ״פילוסופיה״ פירושה ״אהבת החוכמה״. באתונה הסתובב סוקרטס, שלא כתב ספר אחד, אלא שאל אנשים שאלות: מה זה צדק? מה זה אומץ? איך אתה יודע? בשנת 399 לפני הספירה הואשם בהשחתת הצעירים, נידון למוות ושתה רעל. התלמיד שלו אפלטון כתב את השיחות שלו, ופתח בית ספר בשם ״האקדמיה״ — מכאן המילה אקדמיה.
התלמיד של אפלטון, אריסטו, כתב על כמעט הכול: בעלי חיים, צמחים, פוליטיקה, שירה והיגיון, והיה גם המורה של אלכסנדר הגדול. לצדם היו מתמטיקאים כמו פיתגורס ואוקלידס, ורופאים כמו היפוקרטס, שעל שמו נקראת שבועת הרופאים.
תיאטרון ואולימפיאדה
היוונים המציאו את התיאטרון כחלק מחגים לאל דיוניסוס. השחקנים, כולם גברים, חבשו מסכות גדולות, והקהל ישב על מדרגות אבן במדרון גבעה. היו טרגדיות — מחזות עצובים על גורל וטעויות — וקומדיות שצחקו על פוליטיקאים. המילים ״דרמה״, ״סצנה״ ו״תיאטרון״ הן יווניות.
האולימפיאדה העתיקה נערכה באולימפיה לכבוד זאוס, אחת לארבע שנים. לפי הרשימות העתיקות, הזוכה הראשון הידוע ניצח בשנת 776 לפני הספירה בריצה של כ־190 מטרים, ״סטדיון״. בזמן המשחקים הוכרזה הפסקת לחימה כדי שהספורטאים יוכלו להגיע. הזוכים קיבלו זר של עלי זית, והתחרויות נמשכו יותר מאלף שנה, עד סוף המאה הרביעית לספירה בערך.
אויבים וידידים
כשהאימפריה הפרסית תקפה את יוון, הערים היווניות התאחדו. בשנת 490 לפני הספירה ניצחו האתונאים את הפרסים במרתון. לפי אגדה מאוחרת, שליח רץ משם לאתונה כדי לבשר על הניצחון — ומכאן שם ריצת המרתון. עשר שנים אחר כך עצרו שלוש מאות ספרטנים ובעלי בריתם את הצבא הפרסי במעבר הצר של תרמופילאי, עד שנפלו.
אבל אחרי הניצחון, אתונה וספרטה נלחמו זו בזו במלחמה ארוכה, מלחמת פלופונסוס, שהחלישה את שתיהן. כעבור כמה עשרות שנים השתלטה מקדוניה על יוון, ובנו של מלכה, אלכסנדר הגדול, הפיץ את התרבות היוונית עד מצרים, ארץ ישראל והודו.