🛡️ מרד החשמונאים והמכבים

הרקע: יהודה תחת שלטון יווני

אחרי מות אלכסנדר מוקדון התחלקה האימפריה שלו בין מצביאיו. ארץ ישראל נשלטה תחילה בידי בית תלמי, שמרכזו במצרים, ואחר כך עברה לשלטון בית סלווקוס, שמרכזו בסוריה. התרבות היוונית — שפה, לבוש, ספורט ואמונות — משכה רבים בכל המזרח, וגם חלק מהיהודים, במיוחד בירושלים, אימצו מנהגים יווניים. יהודים אלה נקראו מתייוונים.

בתוך העם התפתח מתח בין המתייוונים לבין מי שרצו לשמור על המסורת. המצב הסלים כשהמלך הסלווקי אנטיוכוס הרביעי התערב בעניינים הפנימיים של יהודה ובסופו של דבר הוציא גזירות: הוא אסר לשמור שבת ולמול תינוקות, והציב פולחן אלילי בבית המקדש. לפי היסטוריונים רבים, זה היה צעד חריג — רוב השליטים באותה תקופה לא אסרו על עמים לקיים את דתם.

מתתיהו ובניו

המרד התחיל לפי המסורת בכפר מודיעין. מתתיהו, כוהן מבית חשמונאי, סירב להקריב קורבן לאלים היווניים ופתח במרד. הוא ובניו ברחו להרים, ואליהם הצטרפו יהודים רבים. אחרי מותו של מתתיהו עמד בראש המורדים בנו יהודה, שכונה ״המכבי״.

הלוחמים היו מעטים לעומת הצבא הסלווקי המאורגן, והם השתמשו בהיכרות שלהם עם השטח: הפתעות, מארבים וקרבות במעברים צרים בהרים. יהודה המכבי ניצח בכמה קרבות חשובים נגד כוחות גדולים יותר.

טיהור המקדש וחנוכה

אחרי כמה ניצחונות, נכנסו המורדים לירושלים, טיהרו את בית המקדש מהפולחן הזר וחידשו בו את העבודה. האירוע קרה בכ״ה בכסלו, לפני כ־2,200 שנה, ולזכרו נקבע חג החנוכה. המילה ״חנוכה״ קשורה לחנוכת המקדש מחדש.

במסורת היהודית מסופר גם על נס פך השמן, שדלק שמונה ימים. בספרי המקבים, שנכתבו בתקופה קרובה לאירועים, ההדגשה היא על הניצחון הצבאי וטיהור המקדש. שני ההיבטים — ההיסטורי והמסורתי — הם חלק מהאופן שבו העם זוכר את החג.

ממלכת החשמונאים

המרד לא הסתיים בטיהור המקדש. יהודה המכבי נפל בקרב, ואחיו המשיכו את המאבק. בהדרגה השיגו החשמונאים עצמאות מלאה, ובני המשפחה שימשו גם כוהנים גדולים וגם שליטים, ובהמשך גם מלכים. ממלכת החשמונאים התרחבה ושלטה בשטח גדול בארץ ישראל.

אבל עם השנים פרצו בתוך המשפחה מאבקים על השלטון. שני אחים שרבו על הכתר פנו לרומא, והמצביא הרומי פומפיוס ניצל את ההזדמנות וכבש את ירושלים בשנת 63 לפני הספירה. כך הסתיימה העצמאות, וכעבור זמן מה עלה לשלטון הורדוס, מלך מטעם רומא.

איך אנחנו יודעים על המרד

המקורות העיקריים על מרד החשמונאים הם ספרי המקבים — ספר מקבים א׳ וספר מקבים ב׳. הם לא נכללו בתנ״ך, אבל נשמרו ביוונית, ויש להם ערך היסטורי רב. גם יוסף בן מתתיהו כתב על התקופה. בנוסף, ארכאולוגים מצאו מטבעות שטבעו שליטי החשמונאים, ועליהם כתובות בכתב עברי, כמו שם השליט לצד המילים ״חבר היהודים״. שרידי ארמונות מימי החשמונאים התגלו ליד יריחו, ומבצרים מתקופתם נמצאו במקומות נוספים.