השקיה בטפטוף — שמחה בלאס
שמחה בלאס היה מהנדס מים שעלה ארצה מפולין ב־1930 ועבד על תכנון מפעלי מים בארץ. לפי הסיפור שהוא עצמו סיפר, בשנות ה־30 הוא ראה עץ שגדל הרבה יותר טוב משכניו, וגילה שלידו יש צינור דולף שמטפטף מים בדיוק אל השורשים. הרעיון היה פשוט ומהפכני: לא להציף שדה שלם במים, אלא לתת לכל צמח בדיוק את הטיפות שהוא צריך, ליד השורש.
רק כעבור שנים רבות, כשהופיעו צינורות פלסטיק זולים, יכול היה בלאס לבנות טפטפת מעשית. בסוף שנות ה־50 ובתחילת שנות ה־60 (המקורות חלוקים על השנה המדויקת) הוא רשם פטנט, וב־1965 חתם עם קיבוץ חצרים שבנגב על הסכם להקמת מפעל לטפטפות, שהתחיל לייצר ב־1966. השקיה בטפטוף חוסכת הרבה מים, ומאפשרת לגדל ירקות ופירות גם במדבר. היו ניסיונות להשקיה בטפטוף גם לפני בלאס ובארצות אחרות, אבל הטפטפת המעשית שלו היא שהפכה את השיטה לנפוצה בעולם.
דיסק און קי — וגם ויכוח
זיכרון נייד קטן שמתחברים איתו לשקע USB היה פעם דבר שכל תלמיד החזיק בקלמר. בישראל קוראים לו ״דיסק און קי״, על שם המוצר של חברה ישראלית בשם אם־סיסטמס. דב מורן, שעמד בראש החברה, ושני מהנדסים מהצוות — אמיר בן ואורון אוגדן — הגישו באפריל 1999 בקשת פטנט בארה״ב, והמוצר יצא לשוק ב־2000.
אבל כאן בדיוק צריך לספר את כל הסיפור: חברה מסינגפור טוענת שהיא המציאה את ההתקן, ונחשבת לראשונה שמכרה אותו; חברה סינית קיבלה פטנט משלה; ובחברת מחשבים אמריקנית גדולה נכתב מסמך המצאה דומה כבר ב־1999. כך שהתשובה הכנה היא ש״הדיסק און קי״ הוא אחת ההמצאות שבהן כמה צוותים בכמה ארצות הגיעו לרעיון כמעט באותו זמן, והישראלים היו בין הראשונים שרשמו עליו פטנט — לא בהכרח היחידים.
ניווט, רפואה וחיים
אפליקציית הניווט וויז התחילה ב־2006 כפרויקט התנדבותי לבניית מפה חופשית של ישראל, שיזם המתכנת אהוד שבתאי. בסביבות 2008 הקים אותה כחברה, יחד עם אורי לוין ועמיר שנער. הרעיון המיוחד היה שהנהגים עצמם מעדכנים את המפה ואת הפקקים בזמן אמת. ב־2013 נמכרה החברה לחברת אינטרנט בינלאומית גדולה.
גבריאל עדן, מהנדס שעבד ברפאל על מצלמות זעירות לטילים, חשב: למה לא להקטין מצלמה כזאת כך שתיכנס לגלולה? כך נולדה הקפסולה המצלמת — ״מצלמה בכדור״, שנודעה בשם פילקאם. בולעים אותה כמו כדור, והיא מצלמת את מערכת העיכול מבפנים, בלי צינור. ב־2001 היא אושרה לשימוש בארה״ב. ממציא ישראלי אחר, אמית גופר, שנפגע בתאונה ב־1997 ונשאר משותק, פיתח שלד רובוטי שעוזר לאנשים משותקים לקום וללכת. ב־2014 הוא אושר לשימוש אישי בארה״ב — לראשונה בעולם למכשיר כזה.
כיפת ברזל — ומה לבדוק לפני שמשתפים
כיפת ברזל היא מערכת שמזהה רקטה שנורתה, מחשבת במהירות אם היא עלולה ליפול באזור מיושב, ואם כן — משגרת טיל שמיירט אותה באוויר. היא פותחה ברפאל, בהובלת צוותים רבים, והוצבה לראשונה במרץ 2011 ליד באר שבע. ב־7 באפריל 2011 היא יירטה רקטה בפעם הראשונה. המערכת לא מבטלת את הצורך במרחב מוגן: גם כשיש יירוט, נכנסים לממ״ד לפי הנחיות פיקוד העורף.
ברשת מסתובבות רשימות ארוכות של ״המצאות ישראליות״, וחלק מהן לא מדויקות — למשל המצאות שבאמת פותחו בארץ אחרת, או מוצרים שישראלים רק שיפרו. לפני ששולחים לחברים ״עובדה מדהימה״, כדאי לבדוק בשני מקורות לפחות ולשאול: מי בדיוק פיתח? מתי? והאם יש מישהו אחר שטוען לאותה המצאה? זו בדיוק הדרך שבה נכתב השיעור הזה.