יהלום — פחמן שעבר לחץ עצום
יהלום עשוי מיסוד אחד בלבד: פחמן — אותו יסוד שנמצא בגרפיט של העיפרון. ההבדל הוא בסידור האטומים. בגרפיט הם מסודרים בשכבות שמחליקות זו על זו, ולכן העיפרון משאיר סימן. ביהלום כל אטום מחובר חזק לארבעה שכנים, ולכן הוא המינרל הקשה ביותר בטבע.
יהלומים נוצרים עמוק מאוד, לפי ההערכות בעומק של יותר מ־150 קילומטרים, בחום ובלחץ עצומים. הם מגיעים אל פני השטח בהתפרצויות געשיות מיוחדות ועתיקות, שהשאירו ״צינורות״ של סלע בשם קימברליט. היהלום הגדול ביותר שנמצא אי פעם, ״קולינן״, נמצא בדרום אפריקה ב־1905, ומשקלו היה יותר מ־3,100 קראט — כ־600 גרם. קראט הוא יחידת משקל של אבני חן: חמישית גרם.
אודם וספיר — אותו מינרל, צבע אחר
הנה הפתעה: אודם האדום וספיר הכחול הם אותו מינרל בדיוק — קורונדום, תחמוצת של אלומיניום, שנמצא במקום 9 בסולם הקשיות. קורונדום טהור הוא חסר צבע. כמות זעירה של כרום הופכת אותו לאדום, ואז הוא נקרא אודם. כמויות זעירות של ברזל וטיטניום הופכות אותו לכחול, ואז הוא נקרא ספיר. יש גם ספירים צהובים, ורודים וירוקים.
גם ברקת (אמרלד) הירוקה היא גרסה צבעונית של מינרל אחר, בריל, שצבעו הירוק בא מכרום או מונדיום. ואמטיסט הסגול הוא בסך הכול קוורץ — אותו מינרל של גרגרי החול — עם מעט ברזל. כך לומדים שבעולם המינרלים, ״תבלין״ קטן משנה את כל המראה.
עוד אבנים מיוחדות
טופז הוא מינרל קשה (8 בסולם) שמגיע בצבעים רבים, והגבישים שלו יכולים להיות גדולים מאוד. נופך (גרנט) הוא משפחה של מינרלים, לרוב אדומים כהים, שנוצרים בסלעי מעבר. אופל מיוחד במינו: אין לו גבישים מסודרים, והוא עשוי כדוריות זעירות של צורן ומים; כשהאור פוגע בהן הוא מתפרק לצבעים מרצדים, כמו קשת בענן קטנה בתוך האבן.
טורקיז הוא מינרל כחול־ירקרק שיש בו נחושת, ובני אדם השתמשו בו כבר לפני אלפי שנים. גם ענבר ופנינה נחשבים אבני חן, אבל הם לא מינרלים — ענבר הוא שרף עצים שהתקשה במשך מיליוני שנים, ולפעמים כלואים בו חרקים קדומים, ופנינה נוצרת בתוך צדפה.
אבן אילת — מישראל
אבן אילת היא תערובת צבעונית של כמה מינרלים של נחושת, ובהם מלכיט הירוק, כריזוקולה הכחולה, טורקיז ואזוריט. היא נמצאת באזור תמנע ואילת, שבו כורים נחושת כבר אלפי שנים, ונחשבת לאבן הלאומית של ישראל. הצבעים הירוקים והכחולים שלה באים מהנחושת — אותה מתכת שממנה עשויים חוטי החשמל.
בשמורות טבע ובאתרים עתיקים אסור לאסוף אבנים, גם אם הן יפות. אם רוצים אוסף, אפשר להתחיל באבנים מהחצר או מהחוף (במקום שמותר), לשטוף, למיין לפי צבע וקשיות ולרשום לכל אבן מאיפה היא הגיעה.