בריל טהור הוא חסר צבע. כמויות זעירות של כרום או ונדיום צובעות אותו בירוק, ואז הוא נקרא ברקת. גרסה כחולה־תכלכלה של אותו מינרל נקראת אקוומרין. הגבישים של בריל הם עמודים משושים, לפעמים ארוכים מאוד.
כמעט בכל ברקת יש סדקים זעירים ובועות של נוזל וגז בתוכה. גאולוגים קוראים להם לפעמים ״הגן״ של הברקת, כי הם נראים כמו עלים קטנים. הם מראים שהגביש גדל בתנאים קשים, אבל גם הופכים את הברקת לשבירה יותר, אף שהקשיות שלה 7.5–8. ״ברקת״ מוזכרת בתנ״ך כאחת האבנים בחושן.

