מסע של 6,370 קילומטרים
מפני השטח ועד מרכז כדור הארץ יש כ־6,370 קילומטרים — בערך המרחק מישראל להודו. השכבה העליונה, שעליה אנחנו חיים, נקראת קרום. הוא דק מאוד ביחס לכדור כולו: מתחת לאוקיינוסים עוביו כ־5 עד 10 קילומטרים, ומתחת ליבשות כ־30 עד 50 קילומטרים, ומתחת להרים גבוהים אפילו יותר. אם כדור הארץ היה תפוח, הקרום היה דק יותר מהקליפה שלו.
מתחת לקרום נמצאת המעטפת, השכבה העבה ביותר, שמגיעה עד עומק של כ־2,900 קילומטרים. היא עשויה סלע חם מאוד. רוב הסלע במעטפת מוצק, אבל בגלל החום והלחץ הוא מסוגל ״לזרום״ לאט מאוד, כמו פלסטלינה חמה — כמה סנטימטרים בשנה. הזרימה האיטית הזאת היא מה שמזיז את הלוחות של הקרום, וגורמת בסופו של דבר לרעידות אדמה ולהרי געש.
ליבה של מתכת לוהטת
במרכז כדור הארץ נמצאת הליבה, שעשויה בעיקר מברזל וקצת ניקל. יש לה שני חלקים. הליבה החיצונית, עד עומק של כ־5,150 קילומטרים, היא מתכת נוזלית. התנועה של המתכת הנוזלית הזאת יוצרת את השדה המגנטי של כדור הארץ — זה שמזיז את מחט המצפן ומגן עלינו מחלק מהקרינה שמגיעה מהשמש.
הליבה הפנימית היא כדור מוצק של מתכת, ברדיוס של כ־1,200 קילומטרים. החום בה עצום — לפי ההערכות כ־5,000 עד 6,000 מעלות, בערך כמו פני השמש. אז למה היא לא נמסה? כי הלחץ שם גדול כל כך, משקל כל כדור הארץ שמעליה, שהוא ״דוחס״ את המתכת ומחזיק אותה מוצקה.
איך יודעים מה יש בפנים
הקידוח העמוק ביותר שבני אדם עשו, ברוסיה, הגיע לעומק של קצת יותר מ־12 קילומטרים — פחות מחצי אחוז מהדרך למרכז. אז איך יודעים על הליבה? בעזרת רעידות אדמה. כל רעידה שולחת גלים שעוברים דרך כל כדור הארץ, ומכשירים בתחנות בכל העולם קולטים אותם.
לגלים יש התנהגות שונה בחומרים שונים: חלקם עוברים גם בנוזל וגם במוצק, וחלקם עוברים רק במוצק. כשהמדענים ראו שסוג מסוים של גלים לא עובר דרך מרכז כדור הארץ, הם הבינו שיש שם שכבה נוזלית — הליבה החיצונית. זה קצת כמו לדפוק על אבטיח ולשמוע לפי הצליל אם הוא מלא או חלול. גם מאבנים שנפלו מהחלל (מטאוריטים) ומלבה שעולה מעומק לומדים ממה עשוי כדור הארץ.
למה זה חשוב לנו
החום שבבטן כדור הארץ הוא המנוע של הרבה תופעות שנלמד בשיעורים הבאים: הוא מזיז את הלוחות, בונה הרים, יוצר הרי געש וגורם לרעידות אדמה. בזכותו יש גם מעיינות חמים, כמו בחמת גדר ובטבריה, שבהם מי גשם שחלחלו לעומק מתחממים וחוזרים אל פני השטח.
ובזכות הליבה הנוזלית יש לנו שדה מגנטי שמגן על האטמוספרה. כך שהשכבות שאי אפשר לראות משפיעות על החיים שלנו בכל יום — מהמצפן בטיול ועד ההרים שבנוף.