מתח שמשתחרר בבת אחת
הלוחות של כדור הארץ דוחפים זה את זה כל הזמן. לאורך סדקים גדולים בסלע, שנקראים העתקים, הסלעים לא מחליקים בצורה חלקה אלא ״נתקעים״. המתח מצטבר שנים, עשרות שנים ולפעמים מאות שנים, כמו קפיץ שנמתח. ביום מסוים הסלע לא עומד בעומס, וחלק מההעתק זז בבת אחת — לפעמים כמה מטרים בתוך שניות. האנרגיה שהצטברה משתחררת כגלים שמרעידים את הקרקע.
המקום בעומק שבו התחילה התזוזה נקרא מוקד הרעידה. הנקודה על פני השטח שנמצאת מעליו נקראת אפיצנטר, ושם בדרך כלל מרגישים את הרעידה הכי חזק. רוב רעידות האדמה מתחילות בעומק של כמה קילומטרים עד כמה עשרות קילומטרים.
גלים שרצים דרך הסלע
מהמוקד יוצאים כמה סוגי גלים. הראשונים להגיע הם גלי P (״ראשוניים״) — הם מהירים, דוחפים ומושכים את הסלע כמו קפיץ, ועוברים גם במוצק וגם בנוזל. אחריהם מגיעים גלי S (״משניים״), איטיים יותר, שמנענעים את הקרקע מצד לצד ועוברים רק במוצק. בסוף מגיעים גלי שטח, שנעים לאורך פני הקרקע וגורמים לרוב הנזק.
בגלל ההפרש בזמן ההגעה, אפשר לדעת כמה רחוק הייתה הרעידה: ככל שהפער בין גלי P לגלי S גדול יותר, הרעידה רחוקה יותר. על הרעיון הזה בנויות גם מערכות התרעה מודרניות — הן מזהות את הגלים הראשונים ומספיקות להזהיר מקומות רחוקים כמה שניות לפני שהגלים החזקים מגיעים.
מגניטודה ועוצמה — שני דברים שונים
המגניטודה מתארת כמה אנרגיה שוחררה ברעידה, ויש לכל רעידה מספר אחד כזה. אולי שמעתם על ״סולם ריכטר״ — היום המדענים משתמשים בסולם משופר, אבל הרעיון דומה. הסולם לא עולה בצעדים שווים: כל עלייה של מספר שלם אחד פירושה פי כ־32 יותר אנרגיה. כלומר רעידה במגניטודה 7 משחררת פי כאלף יותר אנרגיה מרעידה במגניטודה 5.
עוצמת הרעידה, לעומת זאת, מתארת כמה חזק הרגישו אותה וכמה נזק היה במקום מסוים — והיא שונה ממקום למקום. אותה רעידה יכולה להרוס בתים ליד האפיצנטר ולהיות כמעט לא מורגשת במרחק מאות קילומטרים. גם סוג הקרקע ואיכות הבנייה משנים הרבה: בניין שנבנה לפי תקן עמידות לרעידות יכול לעמוד ברעידה שתהרוס בניין ישן וחלש.
רעידות משנה ושיאים
אחרי רעידה חזקה מגיעות בדרך כלל רעידות משנה — רעידות קטנות יותר באותו אזור, שיכולות להימשך ימים ואפילו חודשים, כשהסלע ״מתיישב״ במקומו החדש. לכן גם אחרי שהרעידה הגדולה נגמרה, לא נכנסים לבניין שנפגע.
הרעידה החזקה ביותר שנמדדה אי פעם הייתה בצ׳ילה ב־1960, במגניטודה של כ־9.5. לפי הסקר הגאולוגי האמריקני, נרשמות בעולם כ־20 אלף רעידות בשנה שהמיקום שלהן מחושב, ועוד הרבה מאוד רעידות זעירות. אי אפשר לחזות מראש באיזה יום ובאיזו שעה תהיה רעידה חזקה — אבל אפשר לדעת אילו אזורים מועדים לה, ולהתכונן.