רעידות אדמה בישראל

כדור הארץ · לכיתות ה׳–ח׳

ישראל יושבת על גבול בין שני לוחות, ולכן האדמה כאן רועדת מפעם לפעם. רוב הרעידות קטנות ואף אחד לא מרגיש אותן, אבל בהיסטוריה היו גם רעידות הרסניות — והמומחים מסכימים שתהיה עוד אחת בעתיד. מה אנחנו יודעים עליהן, ואיך מתכוננים?

למה דווקא כאן

לאורך המזרח של ישראל עובר העתק גדול, שנקרא בעברית ״השבר הסורי־אפריקני״ ובמדע ״העתק ים המלח״. הוא נמשך ממפרץ אילת, דרך הערבה, ים המלח, בקעת הירדן, הכנרת ועמק החולה, וממשיך צפונה ללבנון ולסוריה. ממזרח לו זז הלוח הערבי צפונה, ביחס לחלק שעליו נמצאת רוב ישראל, בקצב של כמה מילימטרים בשנה.

לאורך מיליוני שנים התזוזה הזאת הצטברה למרחק עצום: לפי המחקר, סלעים שהיו פעם זה מול זה משני צדי השבר רחוקים היום כ־105 קילומטרים זה מזה. התזוזה לא קורה בצורה חלקה — היא ״קופצת״ ברעידות אדמה. יש בישראל גם העתקים קטנים יותר, כמו העתק הכרמל.

רעידות מההיסטוריה

אחת הרעידות הקטלניות בתולדות הארץ הייתה רעידת האדמה של 1837 בגליל. היא החריבה את רוב צפת ופגעה קשה בטבריה, ולפי ההערכות נהרגו בה אלפי אנשים. לפי חוקרים, המגניטודה שלה הייתה בסביבות 6.5 — ההערכות שונות.

ב־11 ביולי 1927 פקדה את הארץ רעידה במגניטודה של כ־6.2, שהמוקד שלה היה באזור צפון ים המלח. היא פגעה בירושלים, ביריחו, בשכם, ברמלה ובלוד, ונהרגו בה כמה מאות אנשים. מאז לא הייתה בארץ רעידה הרסנית בגודל כזה. ב־1995 הייתה רעידה חזקה במפרץ אילת, במגניטודה של כ־7.2, שהורגשה היטב באילת ובמקומות רחוקים.

איך יודעים על רעידות עתיקות

מכשירים למדידת רעידות קיימים רק כמאה שנה, אבל בארץ יש כתבים עתיקים בני אלפי שנים, והם מספרים לנו הרבה. כבר בספר עמוס מוזכר ״הרעש״ שבימי עוזיהו המלך. לפי כתבים היסטוריים ולפי ממצאים ארכאולוגיים, רעידה חזקה בשנת 749 לספירה הרסה ערים שלמות, ובהן בית שאן העתיקה — שם אפשר לראות עד היום עמודים ענקיים ששכבו על הארץ כפי שנפלו.

הגאולוגים חוקרים גם את האדמה עצמה: בשכבות של בוץ שהצטברו בקרקעית ים המלח לאורך אלפי שנים יש שכבות ״מעורבבות״ שנוצרו מרעידות חזקות. מכל זה עולה שרעידות חזקות פוקדות את הארץ כל כמה מאות שנים בממוצע — ולכן המומחים אומרים שהשאלה היא לא ״אם״ אלא ״מתי״.

איך ישראל מתכוננת

המכון הגאולוגי לישראל מפעיל רשת של תחנות שמודדות כל רעידה, גם קטנה מאוד. מאז 2022 הן מחוברות למערכת ההתרעה ״תרועה״, שמשמיעה אזעקה דרך פיקוד העורף כמה שניות לפני שהגלים החזקים מגיעים. המערכת לא מחליפה את הדבר החשוב ביותר: בניינים חזקים.

בתים שנבנים היום בישראל צריכים לעמוד בתקן עמידות לרעידות אדמה, ובמשך השנים פועלות תוכניות לחיזוק בניינים ישנים ומבני ציבור, כמו בתי ספר. את מה שכל משפחה יכולה לעשות למדנו בשיעור הקודם: תוכנית, תרגול ותיק חירום.

✅ חידון: רעידות אדמה בישראל

1. למה יש רעידות אדמה בישראל?

2. איזו עיר נחרבה ברעידת האדמה של 1837?

3. איפה היה המוקד של רעידת 1927?

4. כמה רחוק זזו הסלעים לאורך השבר במשך מיליוני שנים?

5. איך יודעים על רעידות שקרו לפני אלפי שנים?

6. איזה גוף מפעיל את רשת המדידה ואת מערכת ״תרועה״?

7. מה הדבר החשוב ביותר להצלת חיים ברעידה חזקה?

8. איזה ספר בתנ״ך מזכיר ״רעש״ בימי עוזיהו המלך?

🖨️ דף עבודה להדפסה

8 שאלות, שאלות לחשיבה ודף תשובות עם הסברים.

🔬 שיעור במדעים: רעידות אדמה ←השיעור הבסיסי מתוכנית המדעים.

💬 שאלות לשיחה

  1. למה לדעתכם המומחים אומרים ש״השאלה היא לא אם, אלא מתי״?
  2. איך הייתם בודקים, יחד עם ההורים, אם הבניין שאתם גרים בו נבנה לפי תקן לרעידות אדמה?
  3. למה לדעתכם חשוב לחזק דווקא בתי ספר ובתי חולים?

📖 קטע קריאה בנושא: 🏚️ רעידות אדמה בארץ ישראל

ישראל לאורך אחד האזורים הפעילים במזרח התיכון: השבר הסורי־אפריקני. לאורך השבר נפגשים שני לוחות של קרום כדור הארץ, ובמשך הזמן הם מחליקים זה לצד זה, כמה מילימטרים בכל שנה. הלוחות לא זזים בצורה חלקה. הם נתקעים, הלחץ ביניהם , ובשלב מסוים הסלעים נשברים בבת אחת — וזו רעידת אדמה.

ההיסטוריה של הארץ מלאה לכך. בבית שאן אפשר לראות עד היום עמודי אבן ענקיים ששוכבים על הקרקע כפי שנפלו ברעידת אדמה חזקה לפני כ־1,300 שנה. בשנת 1837 פגעה רעידת אדמה קשה בצפת ובטבריה, ובשנת 1927 גרמה רעידה ליד יריחו לנזק בירושלים, בשכם ובערים נוספות.

המדענים אינם יודעים מתי בדיוק תהיה הרעידה הבאה. הם כן יודעים שרעידות חזקות חוזרות באזור שלנו מדי כמה עשרות או מאות שנים, ולכן מעריכים שרעידה חזקה תתרחש גם בעתיד.

החדשות הטובות הן שאפשר להתכונן. בניינים חדשים בישראל נבנים לפי מיוחד, שנועד לעמוד ברעידות אדמה. בניינים ישנים מחזקים בעזרת תוכניות מיוחדות. בבתי הספר עורכים תרגילים, כדי שכל תלמיד ידע מה לעשות בלי לחשוב פעמיים.

מה עושים כשמרגישים רעידה? את ההנחיות המדויקות כדאי ללמוד מראש מפיקוד העורף, באתר שלו או באפליקציה. כדאי גם להכין בבית חירום ולדבר עם המשפחה על מקום מפגש. מי שמוכן מראש — פועל בשקט ובביטחון.

📖 מילון הקטע
  • שוכנת — נמצאת, יושבת במקום
  • מצטבר — הולך וגדל לאט לאט
  • עדויות — סימנים שמוכיחים שמשהו קרה
  • לחזות — לדעת או לומר מראש מה יקרה
  • תקן — כללים מחייבים שקובעים איך לבנות או לייצר
  • ערכת — אוסף של חפצים מוכנים לשימוש; ״ערכת חירום״ = ציוד לשעת חירום

שאלות

1. מה גורם לרעידת אדמה לפי הקטע?
2. למה מוזכרים בקטע העמודים בבית שאן?
3. מה אפשר להסיק מהפסקה השלישית?
4. מה הרעיון המרכזי של הפסקה הרביעית?
5. הכותב מסיים במשפט ״מי שמוכן מראש — פועל בשקט ובביטחון״. הסבירו את המשפט, וכתבו שני דברים שאתם ומשפחתכם יכולים לעשות כדי להיות מוכנים.

עוד שיעורים בכדור הארץ

לכל 18 השיעורים בכדור הארץ ←

חוברת ומבחן לדוגמה לכיתה

שאלות נפוצות

האם תהיה רעידת אדמה חזקה בישראל?

לפי המומחים כן — רעידות חזקות פקדו את הארץ כל כמה מאות שנים בממוצע. אבל אי אפשר לדעת מתי, ולכן מתכוננים: בנייה חזקה, תרגול ותיק חירום.

מתי הייתה רעידת האדמה האחרונה בישראל?

רעידות קטנות נמדדות כל הזמן. הרעידה ההרסנית האחרונה בתוך הארץ הייתה ב־1927, ורעידה חזקה במפרץ אילת הייתה ב־1995.

איפה בישראל יש הכי הרבה סכנה?

הסכנה הגדולה ביותר היא לאורך השבר הסורי־אפריקני — בקעת הירדן, הכנרת, עמק החולה, ים המלח והערבה — אבל רעידה חזקה מורגשת גם במרחק של עשרות ומאות קילומטרים.

שווה להסתכל גם על כדור הארץ, ולומדים.

האם זה עזר?
חדש בעוגה בוגה: מבקשים — ואנחנו מכינים ✨חסר לכם דף עבודה, חוברת או משחק? ספרו לנו, בחינם.
לבקשת דף ←או בוואטסאפ