למה האדמה רועדת
קרום כדור הארץ שבור ללוחות ענקיים שזזים לאט מאוד. במקומות שבהם הלוחות נפגשים, או לאורך סדקים גדולים בסלע, הסלעים לא מחליקים זה לצד זה בקלות — הם ״נתקעים״. הלוחות ממשיכים לדחוף, והמתח מצטבר שנים רבות. ברגע שהמתח גדול מדי, הסלעים זזים בבת אחת, והאנרגיה שהצטברה משתחררת כגלים שמרעידים את הקרקע.
אפשר להרגיש את זה בעצמכם: לחצו שתי כפות ידיים זו אל זו בחוזקה ונסו להחליק אחת על השנייה. בהתחלה הן נתקעות, ואז הן ״קופצות״ בבת אחת. זה בקטן מה שקורה בהעתק.
מוקד, גלים ועוצמה
המקום בעומק האדמה שבו מתחילה התזוזה נקרא מוקד הרעידה. הנקודה על פני השטח שנמצאת בדיוק מעליו נקראת המוקד על־פני השטח, או האפיצנטר, ושם בדרך כלל הרעידה מורגשת חזק במיוחד.
מהמוקד יוצאים גלים לכל הכיוונים, בדומה לגלים שנוצרים כשזורקים אבן לבריכה. מכשירים רגישים שנקראים סיסמוגרפים קולטים את הגלים, גם מרעידות רחוקות מאוד, ומשרטטים אותם כקו מתפתל.
את עוצמת הרעידה מודדים בסולם מגניטודה — אולי שמעתם על ״סולם ריכטר״. הסולם לא עולה ״בצעדים שווים״: כל עלייה של מספר שלם אחד בסולם פירושה רעידה חזקה הרבה יותר. רעידה בעוצמה 6 משחררת פי כמה עשרות יותר אנרגיה מרעידה בעוצמה 5.
רעידות אדמה בישראל
לאורך ישראל, מהגליל דרך עמק הירדן וים המלח ועד הערבה ומפרץ אילת, עובר השבר הסורי־אפריקני. שני לוחות נפגשים שם ומחליקים זה לצד זה, ולכן בישראל יש רעידות אדמה. רובן קטנות ולא מורגשות, אבל לאורך ההיסטוריה היו גם רעידות חזקות. ב־1927 פגעה באזור רעידת אדמה חזקה, שהרסה בתים בכמה ערים וגרמה למותם של מאות אנשים.
טעות נפוצה היא שאפשר לחזות בדיוק מתי תהיה רעידת אדמה. המדענים יודעים אילו אזורים מועדים לרעידות, ויודעים שרעידה חזקה צפויה בעתיד, אבל אי אפשר לדעת מראש באיזה יום ובאיזו שעה. לכן ההכנה חשובה כל כך: בנייה חזקה, חיזוק בניינים ישנים ותרגול.
מה עושים ברעידת אדמה
ההנחיות של פיקוד העורף מסבירות מה לעשות לפי המצב, וכדאי לקרוא אותן יחד עם ההורים ולתרגל. העיקרון החשוב: לא להישאר ליד חלונות, מדפים וחפצים שעלולים ליפול.
אם אפשר לצאת תוך שניות ספורות לשטח פתוח, הרחק מבניינים ומעמודי חשמל — יוצאים. אם אי אפשר, נכנסים לממ״ד ומשאירים את הדלת פתוחה, או לחדר המדרגות. אם גם זה לא אפשרי, נכנסים מתחת לשולחן חזק ומחזיקים ברגל שלו, או מתיישבים צמוד לקיר פנימי ומגינים על הראש בידיים. לא משתמשים במעלית. מי שנמצא בחוץ מתרחק מבניינים, מקירות ומקווי חשמל. אחרי הרעידה יוצאים בזהירות ובודקים אם מישהו צריך עזרה.
ניסוי: מגדל על ג׳לי
הכינו בעזרת מבוגר תבנית של ג׳לי או גלי במקרר — זו תהיה ה״קרקע״. בנו עליה שני מגדלים מקוביות סוכר או מגומיות ושיפודים: אחד גבוה וצר, ואחד רחב עם בסיס חזק ומשולשים שמחזקים אותו. נענעו את התבנית בעדינות מצד לצד. איזה מגדל מחזיק מעמד? מהנדסים משתמשים ברעיונות דומים — בסיס רחב, חיבורים חזקים וחומרים גמישים — כדי לבנות בניינים שעומדים ברעידות.