מאיפה מגיע הסלע המותך
עמוק מתחת לפני השטח חם מאוד. ברוב המקומות הסלע שם נשאר מוצק, אבל באזורים מסוימים הוא נמס בחלקו ונוצרת מאגמה. המאגמה קלה יותר מהסלע שסביבה, ולכן היא מטפסת לאט כלפי מעלה ומצטברת בחללים מתחת להר, שנקראים מאגרי מאגמה.
במאגמה מומסים גזים, כמו בבקבוק של משקה מוגז. כל עוד הלחץ גבוה, הגזים נשארים בתוכה. כשהמאגמה מתקרבת לפני השטח הלחץ יורד, הגזים יוצרים בועות ומתפשטים — ואז היא יכולה לפרוץ החוצה. בדיוק כמו כשפותחים בקבוק מוגז שנוער.
איפה יש הרי געש
רוב הרי הגעש נמצאים בגבולות שבין הלוחות הטקטוניים — שם הלוחות מתרחקים זה מזה, או שלוח אחד שוקע מתחת לאחר. סביב האוקיינוס השקט יש שרשרת ארוכה של הרי געש ורעידות אדמה, שזכתה לכינוי ״טבעת האש״.
יש גם הרי געש באמצע לוח, מעל ״נקודה חמה״ — מקום שבו חום רב עולה מעומק המעטפת. איי הוואי הם דוגמה מפורסמת לכך. רוב הרי הגעש בעולם נמצאים בכלל מתחת לים.
התפרצות שקטה והתפרצות נפיצה
לא כל ההתפרצויות נראות אותו דבר. כשהמאגמה נוזלית יחסית, הגזים בורחים ממנה בקלות, והלבה זורמת החוצה בנהרות זוהרים. כך קורה בהרבה התפרצויות בהוואי. הרים כאלה רחבים ושטוחים יחסית.
כשהמאגמה סמיכה ודביקה, הגזים נלכדים בתוכה והלחץ מצטבר — עד שההר מתפוצץ ופולט ענני אפר, אבנים וגזים חמים. ענן של אפר וגזים לוהטים יכול לגלוש במורד ההר במהירות רבה. כך הר הגעש וזוב באיטליה קבר בשנת 79 לספירה את העיר הרומית פומפיי. ארכאולוגים שחפרו בה מצאו רחובות, בתים וציורי קיר שנשמרו מתחת לאפר.
טעות נפוצה היא שהסכנה היחידה היא הלבה. בפועל, לבה זורמת בדרך כלל לאט מספיק כדי להתרחק ממנה. הסכנות הגדולות יותר הן ענני אפר וגזים חמים, אבנים שעפות, ובוץ של אפר ומים שזורם בעמקים.
פעילים, רדומים וכבויים — וגם בישראל
הר געש פעיל הוא הר שמתפרץ או התפרץ לאחרונה. הר רדום לא התפרץ זמן רב אבל עלול להתפרץ שוב. הר כבוי הוא הר שהמדענים לא מצפים שיתפרץ עוד.
בישראל אין הרי געש פעילים, אבל בעבר הרחוק הייתה בצפון פעילות געשית. ברמת הגולן יש הרי געש כבויים, כמו הר בנטל, ורוב הסלעים שם הם בזלת — סלע שחור שנוצר מלבה שהתקררה. אבנים שחורות כאלה רואים גם בבתים ובחומות עתיקות בגולן ובגליל.
להרי געש יש גם צד מועיל: אפר געשי הופך עם הזמן לאדמה פורייה, ולכן חקלאים רבים בעולם מגדלים יבולים על מדרונות של הרי געש. במקומות מסוימים מנצלים את החום מתחת לאדמה להפקת חשמל.
ניסוי: ״הר געש״ מסודה לשתייה
בנו הר מפלסטלינה או מחול רטוב סביב בקבוק קטן. שימו בבקבוק שתי כפות סודה לשתייה, מעט סבון כלים וטיפת צבע מאכל אדום. מזגו פנימה חצי כוס חומץ — ותראו קצף שפורץ ״כמו לבה״. חשוב לדעת: זה רק משחק המחשה. בהר געש אמיתי לא מתרחשת תגובה בין סודה לחומץ — הקצף כאן נוצר מגז שמשתחרר בתגובה כימית, ובהר געש אמיתי פורץ סלע מותך שהגזים בתוכו מתפשטים. עשו את הניסוי בחוץ או בתוך מגש.