מינרל וסלע — מה ההבדל
דמיינו עוגייה עם שוקולד צ׳יפס. העוגייה כולה היא הסלע, והשוקולד, הקמח והסוכר הם המינרלים שהיא עשויה מהם. מינרל הוא חומר אחיד, שנוצר בטבע, והאטומים שלו מסודרים בתבנית קבועה שחוזרת על עצמה. בזכות הסדר הזה נוצרים לפעמים גבישים יפים עם פאות חלקות. דוגמאות: קוורץ, שנפוץ בחול; קלציט; וגם מלח הבישול, שהוא מינרל בשם הליט.
אפשר לזהות מינרלים לפי כמה תכונות: צבע, ברק, צורת הגבישים, והקשיות — עד כמה קל לשרוט אותם. בסולם הקשיות של מוס, טלק הוא הרך ביותר (1) — אפשר לשרוט אותו בציפורן — ויהלום הוא הקשה ביותר (10).
שלוש משפחות של סלעים
סלעי יסוד (בקע) נוצרים כשסלע מותך מתקרר ומתמצק. כשהוא מתקרר מהר על פני השטח, כמו לבה, הגבישים קטנים מאוד — כך נוצרת הבזלת השחורה של רמת הגולן. כשהוא מתקרר לאט עמוק באדמה, הגבישים גדלים ואפשר לראות אותם בעין, כמו בגרניט המנומר.
סלעי משקע נוצרים משכבות של חומר שמצטבר ונדחס: חול, בוץ, חלוקי אבן ושברי קונכיות של יצורים ימיים. לאורך זמן רב השכבות נלחצות ומתקשות לסלע. לכן בסלעי משקע רואים לעתים קרובות שכבות, ובהם נמצאים רוב המאובנים. דוגמאות: אבן חול, גיר וקירטון. רוב הסלעים שנראים בהרי ישראל הם סלעי משקע, ו״אבן ירושלים״ המפורסמת היא סוג של אבן גיר או דולומיט — סלעים שנוצרו בעבר הרחוק בקרקעית ים.
סלעי מעבר (התמרה) נוצרים כשסלע קיים נחשף לחום ולחץ גבוהים מאוד עמוק באדמה, בלי להימס. המינרלים שבו מתארגנים מחדש והוא הופך לסלע אחר. כך למשל אבן גיר הופכת לשיש.
מחזור הסלעים
סלעים נראים לנו נצחיים, אבל לאורך מיליוני שנים הם משתנים כל הזמן. גשם, רוח, קרח והפרשי טמפרטורה מפוררים סלעים לחתיכות קטנות — זה נקרא בלייה. נחלים ורוח סוחפים את החתיכות ומשקיעים אותן במקום אחר, והן הופכות לסלעי משקע. סלעים שנדחקים לעומק מתחממים והופכים לסלעי מעבר, ואם הם נמסים — חוזרים להיות מאגמה, שתתקרר יום אחד לסלע יסוד. כל סוג יכול להפוך לכל סוג אחר. המסע הזה נקרא מחזור הסלעים.
טעות נפוצה היא שסלעים ״לא חיים ולכן לא משתנים״. הם אכן לא חיים, אבל הם בהחלט משתנים — רק לאט מאוד. מכתש רמון בנגב, למשל, נוצר בתהליך ארוך של סחיפת סלעים רכים.
סלעים ומינרלים בחיים שלנו
אנחנו משתמשים בסלעים ובמינרלים בכל יום: מחומרי בנייה וזכוכית, שעשויה בעיקר מחול קוורץ, ועד לגרפיט שבעיפרון, למלח שבמטבח ולמתכות שמפיקים מעפרות. בטלפון ובמחשב יש מתכות ומינרלים רבים שנכרו מהאדמה. מתוך מי ים המלח מפיקים מינרלים כמו אשלג, שמשמש לדשנים.
ניסוי: מי מתסיס בחומץ?
אספו כמה אבנים קטנות: אבן מהחצר, גיר לוח, חתיכת שיש אם יש, קליפת ביצה ואבן חלקה מהים. טפטפו על כל אחת כמה טיפות חומץ והסתכלו מקרוב. על אבן גיר, שיש וגיר לוח תראו בועות קטנות — כי הם מכילים קלציט, שמגיב עם החומץ ומשחרר גז. על אבנים אחרות, כמו בזלת או קוורץ, לא יקרה כלום. אפשר להוסיף מבחן שריטה: נסו לשרוט כל אבן בציפורן, במטבע ובמסמר — בהשגחת מבוגר — ודרגו אותן מהרכה לקשה.