הקיווי גדל בטבע בסין, ושם נקרא בשמות שונים. בתחילת המאה ה־20 הובאו זרעים לניו זילנד, ושם החלו לגדל אותו במטעים. בשנות ה־50 וה־60 קראו לו המגדלים ״קיווי״, על שם הציפור הלאומית של ניו זילנד, שגם היא חומה ופרוותית.
הקיווי גדל על צמח מטפס חזק, שמכוונים אותו על פרגולות. יש צמחים זכריים ונקביים, ורק הנקביים נותנים פרי. בישראל מגדלים מעט קיווי, בעיקר בצפון, ורוב הקיווי בארץ מיובא.
הקיווי עשיר בוויטמין C. חשוב לדעת: יש אנשים שאלרגיים לקיווי — מרגישים גירוד בפה או נפיחות. מי שמרגיש כך אחרי אכילת קיווי מפסיק לאכול ומספר למבוגר.