בדרום סין מגדלים ליצ׳י כבר יותר מאלפיים שנה, ויש עליו סיפורים בספרות הסינית העתיקה — למשל על שליחים שרכבו מהר כדי להביא ליצ׳י טרי לחצר הקיסר. משם הוא התפשט לדרום־מזרח אסיה ולשאר העולם.
עץ הליצ׳י ירוק עד, ונותן פירות באשכולות. בישראל הוא גדל בעיקר במישור החוף ובעמקים, והעונה שלו קצרה מאוד — כמה שבועות בקיץ. אחרי הקטיף הקליפה מתייבשת ומחומה מהר, ולכן אוכלים אותו טרי.
מקלפים את הקליפה ביד, אוכלים את הציפה, ולא אוכלים את הגלעין החום. לילדים קטנים כדאי להוציא את הגלעין ולחצות את הפרי, כי הוא חלקלק ועגול.