לפי ההערכות, בני אדם בגינאה החדשה ובדרום־מזרח אסיה התחילו לגדל בננות לפני אלפי שנים. משם הן התפשטו להודו, לאפריקה, ובהמשך לאמריקה, שבה גדלים היום חלק גדול מהבננות בעולם.
צמח הבננה הוא עשב ענק ולא עץ: ה״גזע״ שלו בנוי מעלים מגולגלים. כל צמח נותן אשכול אחד גדול, ואחר כך מתייבש, ומבסיסו צומחים חוטרים — צמחים חדשים. בבננות שאנחנו אוכלים כמעט אין זרעים, ולכן מרבים אותן מחוטרים. בבוטניקה הבננה היא ״ענבה״ — פרי בשרני.
בישראל רוב מטעי הבננות מכוסים ברשתות, ויש בננות כמעט כל השנה. הבננה מוכרת בזכות האשלגן שבה, והיא חטיף נוח כי היא ״ארוזה״ בקליפה משלה.