עמים במקסיקו ובמרכז אמריקה אכלו אבוקדו כבר לפני אלפי שנים, והשם בא מהשפה של האצטקים. העצים הראשונים הובאו לארץ בתחילת המאה ה־20, ומטעים מסחריים גדולים ניטעו כאן החל משנות ה־50. היום ישראל מגדלת הרבה אבוקדו ומייצאת חלק ממנו.
עץ האבוקדו ירוק עד, ונמצא בעיקר במישור החוף ובגליל. הפרי מיוחד: הוא לא מתרכך על העץ אלא רק אחרי הקטיף. לכן אפשר להשאיר אותו על העץ ולקטוף לפי הצורך, והעונה נמשכת מהסתיו ועד האביב.
בניגוד לרוב הפירות, באבוקדו יש מעט סוכר והרבה שומן צמחי. אפשר להנביט את הגלעין בכוס מים בעזרת קיסמים — אבל העץ שיצמח כמעט אף פעם לא ייתן פרי טעים, ולכן במטעים מרכיבים.